שמחתי אם כן לגלות שהמבנה של הטיעון בפוסט החדש לא היה וריאציה על אפלטון, על רוסו, על רובספייר או על לנין. בהחלט לא. מדובר בניסיון לעגן את הדרת האופוזיציה מן המשחק הדמוקרטי, בתוך גוף הכללים של המשחק הדמוקרטי עצמו. זה כמובן הבדל של שמיים וארץ הן מן הצד הלוגי והן מן הצד המוסרי. כי אכן יש במסגרת הכללים הדמוקרטיים אפשרות לקבוע שעמדות מסוימות, מפלגות מסוימות או אישים מסוימים לא יוכלו לקחת חלק בשלטון. זה חלק מן הדמוקרטיה ולא ביטול שלה. פסילה כזאת של שחקן או שחקנים יכולה להיות על-רקע פלילי (שחיתות, עבירת מין או שוד מזויין למשל), עבירה על נוהלי הדמוקרטיה (הצבעה כפולה או זיוף פרוטוקול למשל) או אידיאולוגיה שהרוב מחליט שהיא פסולה (תמיכה בטרור, או גזענות למשל).
על מה מתוך מערכת הכללים הסבוכה ורבת הפנים של הדמוקרטיה ביקשת להשעין את פסילת האופוזיציה במקרה זה? בחרת בקוד האתי של הפרלמנטים המורה שמירה על כבוד הכנסת. אני מודה שלרגע נזכרתי בבעל הפטיש שכל בעיה נראית לו כמסמר, אבל מאחר שהקוד האתי של הפרלמנט רלוונטי כמובן לפעילות הפרלמנט, מובן לכל אדם לאן מכוון הטיעון שלך. אלה הכללים שהזכרת:
"האתיקה הפרלמנטרית, בכל מדינה מתוקנת, דורשת מכל חברי הפרלמנט והסיעות:
1. לשמור על כבוד הפרלמנט וחבריו בכל הליכותיהם; 2. להשתתף בפעילות הסדירה של הפרלמנט, לפי נהליו, קודם כל בוועדות של הפרלמנט; 3. להשתתף בדיוני הפרלמנט במליאה, באופן מכובד וענייני, הבא לבטא את הדעות של בוחריהם בנושאים העומדים על הפרק; 4. להשתתף בהצבעות של הפרלמנט באופן העומד על שיקולים של טובת הכלל על-פי הדעות של בוחריהם; 5. להשתתף כמקובל בוועדת האתיקה של הפרלמנט ולציית להחלטותיה."
אבל אם זה הבסיס לפסילת זכותה של האופוזיציה לקחת חלק בהליך דמוקרטי מכריע, הרי שזו טענה מרחיקת לכת מאוד, אלא אם כן לא ירדתי לסוף דעתך כאן. שכן כדי לשלול מחבר כנסת מסוים או ממפלגה את זכותה להשתתף בהליכי השלטון צריך לקרות דבר חמור מאוד. אנחנו לא מדברים כאן על נימוסים והליכות ואפילו לא על סתם עבירות. לא מספיק שחבר כנסת ינבל את פיו בלהטו של איזה ויכוח, ידבר בכוונה בשפה שרוב חברי הבית אינם מבינים אותה, או שיצביע הצבעת מחאה הפוגעת בקודשי סמליו וערכיו של הקולקטיב. צריכה להיות עבירה משמעותית מאוד, וקונקרטית מאוד, וצריך להתקיים הליך מסודר המפקיע מאותו חבר כנסת, או מקבוצה של חברי כנסת, את החסינות והסמכות שיש למחוקקים.
בעניין זה אין צורך לשער השערות כיוון שהליכים כאלה מוכרים לנו. כידוע, כדי שאדם או מפלגה ייפסלו מלרוץ בבחירות צריכה ועדת הבחירות המרכזית לפסול אותם על בסיס מאוד מוצק של ראיות, לאור הוראות מפורשות של 'חוק יסוד: הכנסת' או של החוק הפלילי, וזאת רק במסגרת הליך הוגן. לעיתים קרובות, גם אחרי כל זה נוטה בג"ץ להפוך החלטות של פסילה, כיוון שהזכות לבחור ולהיבחר היא ליבת הדמוקרטיה. לפיכך נוהגים בה, בצדק, בחרדת קודש. ברור גם שלא ניתן לפסול אף אדם על בסיס עבירות שעשו אחרים. לכן לא ברור לי כיצד אתה מבסס את הפסילה הגורפת של כלל האופוזיציה, דבר שחוק יסוד אינו מעז לעשות, אבל שאתה דורש לעשות על סמך תקנון אתי, וכל זאת כדי לשמור על כבוד הכנסת? האם אינך דורש בעצם לרוקן את הכנסת מתפקידה, כדי שאפשר יהיה לשמור על כבודה? האם כבודה יכול כלל להישמר לאחר שעוקרה מכוחה, משל הייתה הכנסת בתולה מימי הביניים שאותה צריך שלמור בנפטלין מפני תשמיש?
אבל האם כוונתך שתקנון האתיקה של הכנסת, שהכנסת אומנם הקנתה לו מעמד של חוק, יוכל לאפשר לפסול לא אדם, לא מפלגה אלא את האופוזיציה כולה מלהשתתף בהליך חשוב כמו דיון בהסכם בינלאומי רב-השלכות וכל זאת על בסיס אמירות כלליות על אודות התנהגות לא ראויה של חלק מחבריה? האם יחידים שלדעתך סרחו אף שלא נפתח נגדם כל הליך, גוזרים את גורלן של סיעות ובריתות פוליטיות רב-מפלגתיות? האם זה הגיוני, במסגרת התנהלות אתית - אפילו מבחינת החוק היבש - לפסול קבוצה פוליטית על בסיס קולקטיבי, בלי פירוט של העבירות, ייחוסן למבצעיהן, ועמידה על זכותו של כל מי שנאשם בהן להליך הוגן? האם בחסות הכללות מעורפלות כאלה אפשר לדרוש דבר כה מרחיק לכת, הלקוח בספר ההפעלה של הדיקטטורה, כהדרה של כלל האופוזיציה?
דבר אחד הוא לשמוע דברים קיצוניים ואנטי-דמוקרטיים כאלה מאדם מופקר וחסר השכלה כמו
יאיר לפיד. אבל פילוסוף מקצועי, ובמיוחד בעל התמחות באתיקה, מחויב להסביר בפירוט מניח את הדעת על מה בדיוק מבוססת דעתו הנשמעת באזניו של כל אדם משכיל - ולא בכדי - כמו הצעד הראשון שעושות דמוקרטיות בשביל האבדון המוביל לדיקטטורה: שלילת זכותה של האופוזיציה לקחת חלק בהליכי הפרלמנט.
לכן נדמה לי שלא טוב יהיה להשאיר את הרושם הקשה של דבריך תלוי ועומד. אלא אם כן, כמובן, אתה אכן תומך בביטול אחד מעמודי התווך החוקתיים של הדמוקרטיה מפני עבירות אתיות כגון אי-השתתפות מספקת בדיוני ועדות הכנסת. טיעון כזה, שיש לי ספק אם תרצה לעמוד מאחוריו, דומה להתרת שריפת הבניין בשם האיסור להדליק נר.
ואחרונה, כאשר מדובר בקואליציה שרמסה את האתיקה הפרלמנטרית הבסיסית ביותר בגסות רבה כל כך והדירה את האופוזיציה מחלקה הנהוג מאז קום המדינה בוועדות הכנסת, מוזרה הדרישה להוסיף חטא על פשע על-ידי הדרה נוספת של האופוזיציה מדיון חשוב - כלומר להשתמש בכללי האתיקה שהקואליציה רמסה, כדי לגרום להם, לכללים אלה, להוסיף ולפגוע באפשרות לקיימם.
אבל אולי החמצתי משהו. אולי אם תוכל למנות את העבירות האתיות המצדיקות בעיניך את שלילת זכותה של האופוזיציה מהשתתפות בדיון החשוב הזה, גם ללא הליך הוגן של בירור העבירות, נוכל לדון באופן מושכל יותר בטענה הנראית לי לכאורה סותרת את עצמה - ביטול סמכותה של הרשות המרכזית בדמוקרטיה, בשל עבירות אתיות כנגד כבודה. אולי יתברר שהאופוזיציה עשתה דבר מה חמור מכל מה שעולה על דעתי כרגע, אף שככל הידוע לי היא לא הציתה את בניין הפרלמנט.
לאור כל זאת, אשמח אם תבהיר את עמדתך.
בידידות,
תלמידך לשעבר
גדי טאוב