הפוליטיקאים, כל אחד וסיבותיו עימו, מבליטים בימים אלה של טרום בחירות את הנושאים החשובים בעיניהם, לצורך שכנוע בוחרים פוטנציאלים בחשיבות ההצבעה עבור מפלגתם. כך היה, הווה ויהיה, אין חדש תחת השמש בפוליטיקה, אלא שמה שהפוליטיקאי מציג כדגל חשוב אותו הוא מניף ברמה, אינו בהכרח הצורך הבוער של האזרח.
לאורך זמן יקר מאוד הוסטו, בכוונת מכוון, נושאים משמעותיים לשולי השיח או הוסרו לחלוטין מעל סדר היום הציבורי כי אינם נוחים לפוליטיקאים כאלה ואחרים. יוקר המחיה כמשל. נדמה היה כי המציאות המטרידה של הקושי לחיות במדינת ישראל בכבוד, תהיה הדגל המרכזי בבחירות הקרובות. אלו יאמרו זאת הירושה שקיבלנו מהממשלה הקודמת ואלו יטענו כי הכישלון כולו רשום רק על שם ההנהגה הפוליטית הנוכחית.
כל זאת במקום לעסוק במציאות המורכבת והמאתגרת של יוקר המחיה, כנושא המרכזי בבחירות, נושא הפוגש את מרבית העם, במקום לעסוק בעליות המחירים הבלתי נסבלות והבלתי נגמרות, עליות מחירי הנדל"ן, עליות מחירי הדלק והמזון, המשקולות על רגלי הציבור הנאנק תחת המשא הכבד. במקום לעסוק בהשלכות הקשות של המציאות החדשה שהיא כאבן ריחיים על צוואר דור הצעירים והוותיקים, מציאות בה "הכוכבים החדשים, הם היורדים בעל כורחם אשר אינם יכולים עוד לחיות בכבוד בשל יוקר המחיה.
הכתבות והעדויות על "הגיבורים החדשים", משפחות וצעירים הנוטשים את המדינה ומקימים קומונות של יורדים בארצות העולם, במדינות בהם לא יצטרכו לחזר על פתחי עמותות מזון, לא יצטרכו לחשוש בכל יום אם יהיה בידם הכסף המספיק לרכישת תרופות, או לתשלום שכר הדירה.
יוקר המחיה נוגע בצרכים הבסיסיים של כל אזרח ישראלי. בשנה האחרונה, תהיינה הסיבות, יהיו התירוצים, יהיו ההסברים אשר יהיו, יוקר המחיה טיפס בהתמדה והגיע לממדים אשר לעיתים אינם מותירים ברירה בידי ישראלים רבים. מציאות בה משפחות רבות מהמעמד הבינוני מצטרפות למשפחת קו העוני המתרחבת ומתפתחת ללא הפסק, מציאות בה השכר נותר כשהיה, המזון, הדיור, הדלק, עולה באופן קבוע, הפערים מתרחבים בקצב מסחרר.
שקט תעשייתי
במקום לשמוע מההנהגה הנוכחית או מההנהגה החפצה להחליפה, תוכנית ופעילות מיידית לבלימת העלייה ביוקר המחיה, פתרונות למציאות חיים מאתגרת זאת, תוכנית אשר תקל על חיי אזרחי ישראל, תאפשר חיים בכבוד, קיבלנו בשבועות של טרם הבחירות, הכל רק לא חשבון נפש, רק לא תוכנית אמיתית לעצירת העלאת המחירים הקשה וההרסנית עבור עשרות אלפי משפחות. מה כן קיבלנו?
קיבלנו מנות גדושות של הסחת הדעת מהעיקר לטפל, קיבלנו רכילות עסיסית מבית היוצר של עד המדינה ניר חפץ, קיבלנו מנות גדושות ולא מפוארות של פוליטיקת ביבים, קיבלנו תמונת מראה של סכנה לדמוקרטיה, קיבלנו את אותן אמירות, הצהרות חלולות, את אותן האשמות הדדיות, את אותן הבטחות שאיש אינו מתכוון לקיים רגע לאחר יום הבוחר. את אותה פוליטיקה שבה ישראל לפני הכל נותרה סיסמת בחירות מבוישת.
האירוניה היא שהנושא המשמעותי אשר בנפשו של כל אזרח, יוקר המחיה המאמיר, אשר החל להתעורר לפני כארבעה חודשים ונדמה היה כי ההתקוממות העממית צוברת תאוצה, נדחה בעידוד פוליטיקאים חפצי שררה וחפצי שקט תעשייתי עד לתאריך מיוחד במינו, יום לאחר הבחירות, אז כבר אפשר יהיה לחזור ולפגוע באופן הקשה ביותר בכיסו של האזרח.
יוקר המחיה לא רק שנדחק אל השוליים אלא שביום למחרת יום הבוחר, הובטחה חגיגית על-ידי בעלי החברות המובילות במשק, עליית מחירים משמעותית כמעט בכל תחומי החיים במדינה. שבוע לפני הבחירות, עדיין לא מדברים על יוקר המחיה, ובערים שונות במדינת ישראל, יושבות משפחות שאורזות מזוודות לעקור ממדינת ישראל למדינה בה יוכלו לחיות עם משפחתם בלי ההתלבטות היומית בין לבין.