במהדורות החדשות דיווחו על מחסור חמור בתרופת ההרגעה" קלונקס". אפשר להבין את הבהלה לרכישת תרופת הרגעה זאת אשר עיקרה היא הפחתת חרדות ופחדים.
ימי הבחירות הדופקים בחלוננו מספקים לרבים מאזרחי ישראל סיבות ממשיות לצריכת הקלונקס. החרדה מעליית בנימין נתניהו ושותפיו הטבעיים, לשלטון מחד-גיסא, ובחירת יאיר לפיד ושותפיו הטבעיים מאידך.
הדמוניזציה, ההסתה הנוראית, הטחת העלבונות וההאשמות אלה באלה מעבירים את המסר כי מלחמת הקיום של עם הנצח תלויה אך ורק בכן נתניהו, לא נתניהו. אלה מפחידים בתופים ובמחולות ואלה מבהילים במצלתיים ובעוגב. המפלצת מתגלה בשיא ערוותה ומאיימת לפגוע בחצי מהעם.
בכל יום, עד ליום הבוחר, המצב ילך ויסלים, יחמיר יותר ממה שהוא. חידוד השנאה, החרמות, הפלגנות, הבדלנות תיסק לפסגות שטרם חווינו, ממטרות של הכפשות הדדיות יפזרו את דברי הנאצה והגידופים לכל עבר, הפחדות שיטתיות יחברו לתיאורים אפוקליפטיים של סוף העולם בואכה חורבן בית שלישי, יבצבצו מעל המרקעים, בטורי הפרשנות, במודעות הבחירות.
הטלת האימה והפחד לצד המורא הגדול שמא זה או זה ייבחר, קץ הדמוקרטיה, קץ מדינת ישראל, קץ היקום, ועוד יש מי שאינם מבינים מדוע דווקא בעת הזאת נרשם חוסר משמעותי בתרופת ההרגעה, "קלונקס". נדמה כי הצורך בתרופה מפחיתת חרדות ופחדים נדרשת בימים אלה לא רק בגלל מסע הדה-לגיטימציה ההדדי, אשר לאחר הבחירות ישוב לממדיו הטבעיים, אלא שנדמה כי בעיקר בשל מציאות החיים הנגזרת מהפוליטיקה הלא יציבה של מדינת ישראל.
תמונות של עניים חדשים אשר לא עמדו בקצב התפתחות יוקר המחיה בשנה האחרונה, גל הירידה מהארץ של משפחות צעירים שנכנעו למציאות בה אין להם קורת גג, ביטחון אישי במצב נורא בו חוליה חמושה לאור יום כובשת בית ספר עם נשקים כדי ללכוד תלמיד, והפקרות הביטחון האישי. החרדה מפני הזחילה השיטתית של האלימות הזולגת היישר גם ללב מדינת ישראל, מראות של קשישים נוברים באשפה לאסוף עוד בקבוק ששוויו שלושים אגורות שיהיה במה לקנות תרופה. מה הפלא ש"הקלונקס" אזל מהמדפים.
חוסר המשילות, התעצמות ותעוזת האויבים מבחוץ ומבפנים, תמיכה בטרור בפרהסיה הציבורית של מי שעלולים לתמוך בממשלה הבאה, רמיסת הדמוקרטיה ברגל גסה, שתיקת מרבית אנשי התקשורת אל מול הפרות חוק, אל מול עיוותים, אל מול הפקרות שלטונית, התגייסות כללית לימי "הבראה וכייף" לחלק אחד בציבוריות הישראלית, על-ידי תקשורת מוטה, ומשטרה במצב קשה של מחסור בכוח אדם משווע. אם כן מדוע יש מי שעדיין מתפלאים מהמחסור בתרופת ההרגעה "קלונקס"?
יש לנו ארץ מיוחדת, מדינה נפלאה, מחלוקות קשות, הישגים מרשימים כמעט בכל תחומי החיים, אתגרים, מורכבויות, התמודדויות, יש לנו בחירות בעוד ימים אחדים. אין לנו "קלונקס". אם מדינת ישראל חפצת חיים, זו העת לחיבורים, זו העת להפסקת החרמות האישיות נגד בנימין נתניהו, זו העת להעמיס את בתי המרקחת שלנו בכמוסות של תקווה, כמוסות של חיבורים, כמוסות של היחד הישראלי הנמצא בתהליכי התפוררות.
זו העת לייחל להנהגה שתראה את המציאות נכוחה, תביט ותתבונן בתהליכים המדאיגים המתרחשים בחברה הישראלית ותדע לקבל החלטות. עד כאן, עכשיו הזמן לשיקום הסדקים בחיינו בשנים האחרונות. משילות, חינוך מוביל, כלכלה פורחת, ביטחון אישי, פיתוח, שלום, אפשר לעשות רק שאת "הקלונקס", תחליף כמוסה של תקווה.