ברכות לבית המשפט הגבוה לצדק על כי הבהיר חד-משמעית כי מטה מפלגה ביום הבחירות אינו ביתה הפרטי של המפלגה אלא הוא מרחב ציבורי וכאשר הוא נגיש לכלי התקשורת הוא נגיש לכולם, ולכן בג"ץ ציווה על מרצ לאפשר לערוץ 14 לשדר מהמטה. על-פי פרסומים, במהלך הדיון, השופטים או מי מהם ביקשו ממרצ לשקול את שינוי דעתה בעניין. מרצ כנראה לא הרימה את הכפפה מה שהביא את בית המשפט להחליט בשבילה. בהמשך לתעלולי הפליק פלאק של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בעניין ההסכם עם לבנון, והגרסאות השונות של דעת מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה בעניין מעורבות הכנסת בהסכם, הנה לנו עוד פליק-פלאק מזהיר לקול תשואות הקהל. תמצית תשובתה של היועצת המשפטית לבית המשפט טרם הדיון היה (על-פי העיתונות) "מפלגה אינה רשות מנהלית שאפשר לעתור כנגדה לבג"ץ. בנוסף הוסיפה כי "התערבות ביחסי מפלגות - תקשורת מלווה בחשש לצמצום חופש הפעולה הפוליטי של המפלגה, ולדרך פעולתה ביום הבחירות שנועדה לאפשר לה לממש באופן המיטבי לשיטתה את הזכות לבחור ולהיבחר, שהיא תכליתה העיקרית - אשר מצויים בלב ליבה של פעילות ומטרותיה כמפלגה. על-רקע חשש זה, נדרשת זהירות רבה במיוחד ביחס להחלת חובות שונות, באופן תקדימי, שאינן מעוגנות עלי ספר, אשר מבקשים התערבות שיפוטית בהתנהלות הפוליטית של המפלגה מול גופי התקשורת". במקביל מתחה היועצת ביקורת על מרצ בשל פגיעת מדיניותה בחופש הביטוי. ואילו בבית המשפט, לאחר התייעצות (כנראה טלפונית) תיקנה היועצת המשפטית (או מי מטעמה) את עמדתה: "לצד זאת, ולאחר שנטלה פרק זמן נוסף להתייעצות, הובהר, בהתייחס למקרה הקונקרטי דנן, כי לשיטת היועצת המשפטית לממשלה נדרשים טעמים כבדי משקל על-מנת למנוע מערוץ 14 לבדו להשתתף באירוע הבחירות של מרצ, בהתחשב באופיו הציבורי. לשיטתה, טעמים מסוג זה לא הוצגו בנסיבות העניין על-ידי המפלגה". יש להניח שניתן היה להבין מהתבטאות השופטים במהלך הדיון את עמדתם בנושא, הן בשאלת היותה או אי-היותה של מפלגה רשות מנהלית לענייננו, הן שאלת הסמכות של בג"ץ לדון בנושא, והן באיזון חופש הפעולה של מפלגה (כאחד הביטויים לזכות לבחור ולהיבחר) ובין חובתה להכיר במטה שלה ביום הבחירות כמרחב ציבורי במטרה לשמור על חופש העיתונות וחופש הביטוי. ואז פליק פלאק לאחור וכפי שאמרו רבותינו "במחשבה שניה" שינתה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה. "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד" בין לטעות ולא לתקן ובית לטעות ולתקן המצב השני עדיף לאין שיעור, אך המצב העדיף ביותר הוא לא לטעות, והיועצת המשפטית לממשלה, טועה לצערי יותר מידי.