שרי החוץ של קבוצת שבע המדינות שהתכנסו בגרמניה בשבוע שעבר גינו את השימוש בכוח מופרז של שלטונות אירן נגד המפגינים של מחאת החי'גאב הנמשכת כבר חודשיים ימים ואיימו באפשרות להטיל סנקציות על המשטר האירני. הם דרשו מאירן לאפשר לנציגי האו"ם העוסקים בשמירה על זכויות האדם להיכנס למדינה כדי לעמוד מקרוב על מצבם של המפגינים והעצורים. מדובר כאמור ב-7 מדינות: ארה"ב, קנדה, יפאן וארבע מדינות אירופה:גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה. מדובר בגל המחאה הגדול ביותר באירן בהיקף חסר תקדים שמאיים להתפשט ולערער את יציבות המשטר,עד כה נהרגו בהפגנות 234 בני אדם, אפילו "המהפכה הירוקה" בשנת 2009 לא הגיעה להיקפים האלה של ההפגנות. הדור הצעיר האירני מאס בדיכוי האכזר של משטר ההיאתולות, המחאה מתרכזת נגד שני סמלים של המשטר, בשריפת תמונותיו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי וניתוץ פסליו של קאסם סולימאני מפקד גיס "קודס" שחוסל בעירק על-ידי צבא ארה"ב. הסיסמה הנפוצה בהפגנות היא "מוות לדיקטטור" כשהכוונה היא למנהיג העליון ח'מינאי וגם קריאות נגד חסן נסראללה מנהיג חיזבאללה. המסר של המפגינים הוא הרצון להשתחרר ממלחמות העבר, מהאידיאולוגיה הקיצונית וממגמות ההתפשטות של "משמרות המהפכה" האירניים במזה"ת, לייצוא המהפכה הח'ומיינסטית, שהביאו למלחמות וטרור והרסו את הכלכלה האירנית בעקבות הסנקציות שהטיל המערב. מדינות המערב עוקבות היום יותר אחר הנעשה באירן בגלל התמיכה של אירן ברוסיה בפלישתה הצבאית לאוקראינה והעובדה שהיא סיפקה לה טילים וכטב"מים, לא בגלל הפרות זכויות האדם על-ידי המשטר. למפגינים נגד המשטר אין הנהגה מוכרת והם אינם קשורים לשום גורם מחוץ לאירן, ההפגנות מסמלות אינתיפאדה נשית ששוחקת את הלגיטימיות של המשטר ויש לה השלכות עתידיות על החינוך והרצון להשתחרר מהמשטר החשוך. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הביע תמיכה פומבית במפגינים באירן והבטיח "לשחרר את אירן", אולם השאלה היא עד כמה רציני ממשל ביידן בהבטחותיו, האם ההבטחות הן רק לקראת בחירות האמצע בקונגרס? האם לאחר הבחירות הוא ינסה לחדש את המשא-ומתן עם אירן על הסכם הגרעין ולכן הוא לא מטיל עליה סנקציות נוספות? ההפגנות באירן החלו לפני שבעה שבועות בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני בת ה-22 בטענה כי היא לא עטתה כראוי את כיסוי הראש שלה, המוות נגרם כנראה ממכות שקיבלה במהלך חקירתה. המפגינים שברו את מחסום הפחד ואתגרו את ההנהגה הדתית באירן. נשיא אירן אברהים ראיסי השיב לנשיא ביידן כי אירן כבר שוחררה לפני 43 שנים באמצעות המהפכה החומיינסטית ב-1979, מפקד "משמרות המהפכה" חוסיין סלאמי איים על המפגינים בהפעלת כוח נוסף אבל ההפגנות נמשכות.

האם ארה"ב וישראל מעורבות בהפגנות?

המנהיג העליון ח'מינאי ונשיא אירן ראיסי האשימו כי אויביה של אירן הם שעומדים מאחורי ארגון ההפגנות במדינה. הנשיא ראיסי הזהיר כי האויב רוצה לזעזע את היציבות והביטחון במדינה ולפגוע באחדותה כשהוא מתכוון למיעוטים החיים באירן כמו הכורדים, הבלוצ'ים הטורקמנים, הערבים ועוד. מוחמד באקר קאליבאף, ראש מועת השורא האירנית האשים את ה-CIA ואת המוסד הישראלי כי הם המארגנים הראשיים של גל ההפגנות הנוכחי באירן. הוא טען כי מארגני ההפגנות מתכננים להפוך אותן ל"מעשי אלימות ופשע ולהקמת ארגון דאעש חדש". "מדובר בארגון דאעש חדש כדוגמת דאעש בסוריה ובעירק שמענים והורגים חפים מפשע ללא סיבה ומתפארים בפשעיהם" הוא אמר. המשטר האירני ארגן בסוף השבוע שעבר הפגנות ענק לציון יום ההשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהרן ב-1979 כמשקל נגד להפגנות מחאת החיג'אב. הפגנות מחאת החיג'אב באירן הן ספונטניות וישראל וארה"ב אינן קשורות אליהן, ההאשמות המשטר האירני נועדו להסיט את ההתמקדות של המפגינים במנהיג העליון עלי ח'מינאי שהוא מבחינתם השטן הגדול של אירן. לא ברור עדיין לא יובילו ההפגנות באירן ועוד כמה זמן הן ימשכו, למשטר האירני יש מספיק כוח צבאי ומשטרתי לדכא אותן ברגע שהמנהיג העליון יקבל את ההחלטה הזו. העולם המערבי צריך לנצל את מהפכת החיג'אב באירן כדי לזעזע את המשטר האירני מבפנים במטרה להפילו, זאת באמצעות הטלת סנקציות על המשטר כדי לעודד את המפגינים. גם ארגוני המודיעין של ארה"ב וישראל צריכים להתערב ולסייע להגברת ההפגנות נגד המשטר האירני במסגרת המלחמה החשאית, זוהי שעת כושר שיש למצות אותה עד תום, אבל ההחלטה היא בידי הקברניטים בממשל האמריקני ובממשלת ישראל. הממשלה חדשה בראשות נתניהו שתקום בקרוב איננה מחויבת להבטחות שנתנו ראשי הממשלה בנט ולפיד לנשיא ביידן בנושא המלחמה החשאית נגד הגרעין האירני, יש לקוות שראש הממשלה הנבחר לא יכבול את ידיו וישמור על חופש הפעולה של ישראל בכל הקשור לפעולות על אדמת אירן נגד פרויקט הגרעין ונגד ההנהגה האירנית עצמה, אחת הדרכים האפשריות היא להגביר את התסיסה הפנימית בתוך אירן נגד משטר ההיאתולות הרודני.