ב-12 ביוני 2021 הושלמה הונאת הבחירות הגדולה בתולדותיה של מדינת ישראל. ברוב של 60 תומכים מול 59 מתנגדים ונמנע אחד, הושבעה ממשלת בנט-לפיד. במהלך רמייה חסר תקדים, העבירו נפתלי בנט ואילת שקד, וארבעה ח"כים נוספים ממפלגת "ימינה", מלבד עמיחי שיקלי, 234,000 קולות של אנשי ימין לטובת הקמתה של ממשלת שמאל בשותפות עם האחים המוסלמים,
בניגוד מוחלט למסר המרכזי של חברי "ימינה" בשבועות שלפני הבחירות ועל פיו התחייבו אינספור פעמים, מעל כל במה אפשרית, שלא יתנו יד למהלך כזה. שיאה של הפארסה שקדמה לבחירות, היה
בחתימתו הפומפוזית של בנט על מסמך, בשידור חי בטלוויזיה, ובו התחייב שלא לשבת עם יאיר לפיד.
המערכה נגד בנימין נתניהו, אשר החלה בשילוב כוחות בין מספר עיתונאים לפרקליטות, משטרת ישראל, ואביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, הגיעה לנקודת ציון משמעותית עם הגשת כתב אישום רשלני בתזמון משפיל, בעת
ביקור מדיני חשוב בארה"ב, מתוך כוונה לגרום לנתניהו את מירב הנזק הציבורי. המשך המערכה, על-רקע פרוץ מגיפת הקורונה והמשבר הכלכי-חברתי שהתלווה אליה, בא לידי ביטוי בהקמת שורת ארגוני מחאה: הדגלים השחורים, קריים מינייסטר, אין מצב, חוזה חדש וקומי ישראל, שיזמו הפגנות בלתי פוסקות, בגיבוי הדוק של
התקשורת והמערכת המשפטית שאיפשרה את
החרגת ההפגנות מהמגבלות שהיו באותה עת על התכנסויות, וכן איפשרה הפגנות
רועשות ופרועות סמוך מאוד לבית ראש הממשלה, ומניעת מעצרים או שחרור מפגינים ממעצרים. איומי אלימות, מיצגים פורנוגרפים, הסתה לרצח וגידופים בלתי פוסקים, עד להאשמות בבגידה, היו פס הקול הצורמני של אירועי המחאה ויצרו בקרב הציבור, אווירה של כאוס ואנרכיה.
המהלך של בנט ושקד הימם את הציבור היהודי-לאומי שקולותיו שלחו לכנסת 59 נציגים. הולכת השולל של מאות אלפי בוחרים, העניקה למפלגות השמאל ניצחון שמעולם לא זכו בו ביושר, והייתה אירוע שהלם היטב את אופי המערכה שניהל השמאל כנגד נתניהו. בהתאם, תחושות ההשפלה והבגידה בקרב ציבור גדול, היו קשות מאוד. בנט,
מאותרג היטב מכל צידיו על-ידי התקשורת, אימץ במהירות את הרטוריקה המסיתה והמשסה של ארגוני השמאל הקיצוני והחל לדבר נגד אלה שרק שבועות וחודשים ספורים קודם לכן, ביקש את אמונם.
בראיון אצל רפי רשף אמר: "יש פה מכונה מאוד חזקה של בוטים, ערוץ טלוויזיה של ביביסטים, באינטרנט וברשתות החברתיות. זאת פשוט מכונה שיורקת רעל ושנאה וצריך לעמוד מול המכונה הזאת ולהצביע עליה".
בראיון לנחום ברנע אמר: "יש פה מכונה שמייצרת רעל ושנאה, מכונה משומנת, מיומנת, מרשימה ברמה עולמית, עם ערוץ רדיו וערוץ טלוויזיה, אלפי בוטים וקבוצות שממציאות פייק מוחלט ומריצות אותו ברשת. הכל בשירותו של אדם אחד".
בראיון לטלוויזיה אמר: 'ביביזם' זה לקלל את השמאלנים אבל לא לעשות שום דבר ימני".
בנאום בכנסת (4.10.21), כינה את חברי הכנסת שזמן קצר קודם לכן, היה חלק מהם: "טוקבקיסטים בחליפה", שפועלים "לעודד מחלוקת ומדון" ושולחים "גדודים גדודים של צייצנים, צייצני רעל".
בוועידה של הג'רוזלם פוסט, אמר באנגלית: "אנחנו מדינת היהודים, אני שמח שיש את החרדים אבל צריך להגביל את השפעתם הפוליטית". בפברואר 2022
(בראיון לרפי רשף), דיבר על "גן הפלגנות שנכנס לכת הביביסטית הזאת". שלושה חודשים לאחר מכן,
בטקס פתיחת אירועי יום הזיכרון, הגדיל בנט לעשות, כאשר השתמש בבמה שקיבל כ"ראש ממשלה", לצורך המשך ההסתה. בסנטימנטליות מעושה דיבר בנט על "חטא שנאת האחים של אבותינו", וקרא "להיגמל מיצר הפלגנות שהחריב את עמנו" וביקש ש"לעולם לא נשנא איש את אחיו". ההקשר היה ברור. מקורם של יצר הפלגנות ושנאת האחים, הוא ב"כת הביביסטית". מספר חודשים קודם לכן, התקיים בכנסת דיון שבמהלכו שולם חלק מהאתנן שהבטיחו בנט ולפיד למפלגת "האחים המוסלמים": העברת חוק החשמל בקריאה שלישית. במהלך הדיון
איבד בנט את עשתונותיו במהלך עימות עם האופוזציה. בדיוני התקציב בנובמבר 2021, ניצל בנט את רוב נאומו בן 15 הדקות להתקפה מרוכזת על הימין, ובעיקר נגד בנימין נתניהו, במאמץ מיוחד להשפילו. בדיון בנושא הקורונה (פברואר 2022), בזמן נאום נתניהו,
צולם בנט בווידאו שהפך לוויראלי ברשתות החברתיות, כשהוא מחטט באפו, מסמל בידו תנועת ביטול כלפי נתניהו ואז מקרב את אצבעו לראשו בסיבוב, כאומר: נתניהו משוגע.
אולם בנט לא היה לבדו. התבטאויותיו היו חלק מהשיח של שאר ראשי המפלגות שהרכיבו את הממשלה. בנאום בכנסת, כינה לפיד את חברי הכנסת של האופוזיציה, "צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר".
בנאום בחירות בכנס פתיחת הקמפיין של "יש עתיד", כינה את הליכוד ומפלגות הימין: "מכונת הרעל וההסתה", והוסיף: "לא ניתן להם להרוס את הבית".
במהלך אירוע "שבת תרבות" אמר ח"כ רם בן ברק ("יש עתיד"), בהתייחסותו להבדלים בין הימין והשמאל, "הם שחורים ואנחנו לבנים". יומיים בלבד לפני הבחירות,
השווה את הימין לנאצים ואת מנהיגי הימין, להיטלר.
בתוכנית "אופירה וברקוביץ'", אמר שר האוצר אביגדור
ליברמן, לקול מצהלותיו של ברקוביץ, שייקח "את החרדים, יחד עם ביבי, על מריצה אחת למזבלה קרובה".
כחודשיים לפני הבחירות, הסית נגד נתניהו והאשים אותו שהוא פועל בשיטות "בדיוק כמו של גבלס וסטאלין", וזאת לאחר
ששבוע קודם לכן כינה אותו: "חלאת המין האנושי". ימים ספורים לאחר מכן, בראיון גס ומתלהם,
ב"שבתרבות" בבאר שבע, גיבתה ח"כ יוליה מלינובסקי את ההשוואה שביצע ליברמן בין נתניהו לשר התעמולה הנאצי לגבלס.
רגשות השינאה כלפי החרדים, לא היו ייחודיים לליברמן במפלגת "ישראל ביתנו".
בראיון באולפן "סרוגים", אמרה ח"כ מלינובסקי משפט בעל קונוטציה אנטישמית: "המפלגות החרדיות נמצאות איפה שיש כסף" (וזאת למרות שהחרדים סירבו בכל תוקף לתמוך בממשלתם, גם בתמורה להצעות כספיות נכבדות).
בהזדמנות אחרת טענה כי מה שמעניין את החרדים זה "לבנות פה מדינת טליבאן".
ימים ספורים לפני הבחירות, שחרר אייל ברקוביץ
מונולוג הסתה משלו כנגד החרדים: "בושה וחרפה. קוראים בתורה כל היום. הם אלה שהולכים לנהל את המדינה בעוד שבועיים. הם יגידו לך ולי ולכולם פה מה לעשות. אלה שלא איכפת להם מהעם שלנו בכלל". הסרטון הופץ במהירות בקרב הציבור החרדי ותרם את חלקו להתעוררות הרחוב החרדי לפני הבחירות.
בראיון לערוץ הכנסת, כינה ח"כ יאיר גולן, (מרצ), את מתיישבי חומש: "תתי אדם". בהזדמנות אחרת יצא בקריאה שיכלה להשתמע כהסתה לרצח: "לגאול את ישראל מהמחלה הממארת שנקראת בנימין נתניהו". מייד לאחר ההפסד בבחירות,
צייץ גולן ביום הזיכרון לרצח רבין: "היום לפני 27 שנים, זוכרים? רצחו וירשו", רוצה לומר, הימין רצח את רבין. בישיבת קבינט, ה
סית ניצן הורביץ נגד כלל אוכלוסיית המתנחלים, באומרו: "אלימות מתנחלים היא איום לאומי אסטרטגי". סנטימנט השינאה לא היה רק מנת חלקה של הנהגת מפלגות הקואליציה.
בראיון בערוץ 12, פנתה המגישה דנה וייס אל ח"כ דודי אמסלם וביקשה ממנו, באינטונציה נוטפת גזענות "לא לנפנף ביד כי זה לא נעים".
המתקפה שלוחת הרסן של חברי ממשלת "השינוי", על רוב הציבור היהודי במדינת ישראל, ובעיקר ההסתה הפרועה כנגד נתניהו והמתקפות האישיות והמשפילות כלפיו בכנסת, היו ביטוי יצרי ואימפולסיבי לאסטרטגיית החרם של מחנה "רק לא ביבי", ונועדו להשיג שתי מטרות: הראשונה, דה-לגיטימציה לתמיכה פוליטית בנתניהו, השנייה, רמיסת תדמיתו מתוך רצון להביא לחיסולו הפוליטי, וסילוקו מהחיים הפוליטיים. בניגוד לתוכניות, ובהמשך לדינמיקה שנוצרה בשנתיים האחרונות, גוש הימין התגבש מאחורי הנהגתו של נתניהו ולא רק שנותר עמיד לאורך התקופה כולה, אלא שתקופת כהונתה של ממשלת בנט-לפיד הוסיפה לו עוד כמות נכבדה של תומכים.