אֲנַחְנוּ הֲרֵי מַכִּירִים אֶת הָאֲנָשִׁים סְבִיבֵנוּ. זֶה חִלּוֹנִי, זֶה דָּתִי, זֶה חֲרֵדִי, זֶה עַרְבִי, זֶה שְׂמֹאלָנִי, זֶה יְמָנִי. וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים בְּדִיּוּק מָה כָּל אֶחָד מֵהֶם חוֹשֵׁב. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מָה הֵם רוֹצִים. מָה הֵן דֵּעוֹתֵיהֶם וּשְׁאִיפוֹתֵיהֶם. אֲבָל לֹא! זֶה לֹא כָּכָה פָּשׁוּט. זֶה לֹא מְדֻיָּק. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁרוֹצִים פָּשׁוּט לִחְיוֹת וְהֵם הָרֹב הַדּוֹמֵם, הַשָּׁקֵט הַמֻּדְאָג. מלבד כמה קבוצות קנאיות למדיניותם ודעותיהם, רובינו בוחרים בדרך כלל את הרע במיעוטו, הרי את האמון כבר איבדנו מזמן. במיוחד בימים אלה כשהשנאה וההשמצות בין המגזרים כה חזקה ובועטת, כאילו אין מחר, כאילו אין פה עם אחד. כמו היינו מספר עמים-אויבים במדינה אחת. ואם אתם נראים בצורה מסוימת, אתם מיד מתוייגים. יביטו בכם במבט הזה, היודע ומכיר. אתם תתנצלו, תסבירו תתנסו אולי להביע עמדה. אבל זה לא יועיל. נבחרי הציבור שנראה כאילו מייצגים אתכם כבר קבעו את עמדתכם. הֵם תּוֹפְרִים לְעַצְמָם חֲלִיפוֹת מִצְטַלְּמִים לְתִפְאֶרֶת מְבַקְּשִׁים מָקוֹם טוב גָּבוֹהַּ עַל הַבָּמה לְהִבָּחֵר הֵם זוֹרְקִים מִלִּים כְּמוֹ חוֹל בָּרוּחַ מְזַהֲמִים אֲוִיר וּמִגְדָּר. (ציפורה בראבי) ואין תשובה ואין מנוס מהמהומה הזאת.