תומס פרידמן, בעל הטור הבכיר של "הניו-יורק טיימס" פרסם השבוע מאמר דעה תקיף הקורא לנשיא ביידן להתערב בכל עוז כדי להפר את הרפורמה המשפטית של הממשלה החדשה בישראל, משל הייתה מדינת ישראל פרובינציה אמריקנית. בהתלהמות יהודונית של דילטורין אומר פרידמן כי "ביידן... צריך להכריז שהשינויים האלה מפרים את האינטרסים והערכים של אמריקה... הוא היחיד שמסוגל לעצור את נתניהו והקואליציה הקיצונית שלו מלהפוך את ישראל למעוז לא ליברלי של קנאות". לדעת פרידמן הבוחר הישראלי אינו רלוונטי בקביעת אופיה של מדינת ישראל, אשר חייבת להתנהל על-פי ערכים אמריקניים: "הנשיא ביידן... צריך להכריז שהשינויים האלה מפרים את האינטרסים והערכים של אמריקה, ושאנחנו לא הולכים להיות האידיוטים השימושיים של נתניהו ופשוט נשב בשקט" (ציטוט התרגום מתוך ynet).
תומס פרידמן, יהודי, ליברל, תומך ותיק של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, ידוע בביקורתו החריפה רבת השנים על מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהם, ובעיקר ממשלות ימין. בנימין נתניהו במיוחד הוא, ככלל, מוקצה מחמת מיאוס. ב-2019 "הטיימס" פרסם קריקטורה אנטישמית בה מוצג נתניהו ככלב עם מגן דוד כקולר, מוביל את הנשיא דונלד טראמפ המוצג כעיוור חובש כיפה. (ביקורות חריפות הובילו להתנצלות העיתון).
כמבקר חריף של מדיניות ממשלות ישראל תומס פרידמן משתלב יפה במורשת האוטו-אנטישמיות של מייסדי העיתון ועורכיו היהודים. "הניו-יורק טיימס" הנחשב לאחד מהעיתונים המובילים בעולם נוסד ב-1851 ובשנת 1896 עבר לשליטה של המו"ל היהודי אדולף אוקס, אשר עם פטירתו ב-1935 עברה השליטה בעיתון לחתנו ארתור סולצברגר, אף הוא יהודי.
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שונים המוכיחים כי בתקופת השואה הצניע העיתון ידיעות על הזוועות שביצעו הנאצים ביהודים. מקס פרנקל, בעצמו אחד העורכים בעיתון פרסם לפני למעלה מעשרים שנה מחקר (Turning Away from the Holocaust ) שבו קבע כי בסיקורו את פשעי הנאצים נקט העיתון בעמדה שהזוועות שמהם סבלו היהודים, אף שהיו איומות, לא היו שונות משמעותית מאלו שחוו עשרות מיליוני קורבנות המלחמה האחרים, ולא היו ראויות לתשומת לב בולטת יותר. ב-2005 יצא לאור ספרה של פרופסור לורל לף (יהודיה אף היא) Buried by the Times שבו מתוארת באופן ממוסמך עמדתו המתחמקת של העיתון בכל הקשור לפרסום זוועות הנאצים. אכן ידוע גם ממחקרים אחרים כי גם אדולף אוקס וגם יורשו סולצברגר פעלו כך שלא ייווצר הרושם שהטיימס הוא "עיתון יהודי".
פיליס צ'סלר, פרופסור לפסיכולוגיה ועמיתת מחקר ב"פורום המזרח התיכון" ביקשה לאחרונה מחמישה מעמיתיה הפרו-ישראלים שינחשו כמה מאמרים התפרסמו, להערכתם, בנושא ישראל והיהודים בעמודים הראשונים של "הטיימס" בששת החודשים האחרונים של 2022. התשובה שקיבלה: "שלושים או ארבעים, ואולי אף פחות". הנשאלים נדהמו ללמוד ממנה כי היא ספרה 127 מאמרים, כאשר 95% מאלה היו מאמרים בלתי אוהדים, בלשון המעטה. יתרה מזו: מאמרים אנטי-ישראלים אלו נוטים להיות ארוכים יותר מאחרים. על-פי מחקר שנעשה ב-Sociology Mind ב-2012 רוב מאמרי העיתון מכילים בממוצע 622 מילים, אבל 127 המאמרים שעליהם כותבת צ'סלר מכילים בממוצע 1,700 מילים במאמר, כשהם מופיעים בדרך כלל בעמוד השער עם המשכים לעמודים האחרים ומעוטרים בתמונות במספר גבוה מהרגיל. רק באוגוסט האחרון הכילו המאמרים בעניין ישראל והיהודים 43,000 מילים.
הכתבות מנוסחות באופן שמציג את ישראל באור שלילי. למשל, ב-5 באוגוסט פורסמה כתבה תחת הכותרת: "ישראל מכה בעזה וגורמת לתגובה של ירי רקטות, ובכך מביאה לקיצו את השקט היחסי". כותרת זו מעלימה את העובדה שמכת ישראל נועדה למנוע ירי מתוכנן מצד הג'יהאד האיסלאמי. ב-28 לספטמבר צעקה כותרת ש"ארבעה פלשתינים נהרגו בגדה המערבית במהלך פשיטה ישראלית". רק בסוף הכתבה נזכר העיתון לציין בקצרה שההרוגים היו חמושים. הגדיל לעשות "הטיימס" ב-9 באוקטובר במאמר שכותרתו: "ירי קטלני בנקודת בידוק ישראלית מבעיר את ירושלים". מי שרק קורא את הכותרת לא יכול לדעת שההרוג הוא חייל והפצוע הוא איש ביטחון.
מאליו מובן כי נפח מאמרים כזה יוצר תדמית שלילית על ישראל והיהודים בדעת הקהל האמריקנית, ולא רק האמריקנית יען כי עיתונים חשובים מחוץ לארצות הברית מצטטים תדיר את "הטיימס". עמדת העיתון המסורתית וחוצפתו היהירה של תומס פרידמן הקורא לממשל ביידן לשלוט בענייני הפנים של ישראל הם אילוסטרציה ברורה להתנהגות יהודונית בזויה.