"השקרן בן שקרן", כפי שתיארו בצלאל סמוטריץ', הלא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שוב היה היום במקומו הראוי. הוא סיפר כי הנשיא יצחק הרצוג ביקש ממנו לעכב את ההפיכה השלטונית בשבועיים כדי לנהל משא-ומתן, אבל העניין מסור כולו בידי יריב לוין. ואני מוסיף את סנשו-פנשו שמחה רוטמן¹. הבל, ברור שלוין נהנה מהנחייתו של ביבי לדחות את פניית בוז'י כי דרכו אצה לו להרוס את מערכת המשפט כדי להיחלץ מן התביעה הפלילית נגדו. בכוחו להורות על בלימה לשבועיים, ושוב הוא משקר. חיזוק לכך מצאתי הבוקר בדיווח של גידי וייץ בהארץ, שכותרתו אומרת הכל: Ex-AG Mendelblit: Judicial crisis is designed to stop Netanyahu trial. בוקר טוב ד"ר אביחי מנדלבליט. לקח לך קצת זמן, קצת יותר מדי זמן, לומר זאת לאומה. המאמר מבוסס על התבטאויות עכשוויות של מנדלבליט עם אלמונים. אני מנחש (לא בדקתי) שגידי וייץ שמע את הדברים ישירות "מפי הסוס", אך הוסכם ביניהם לייחסם למאזינים אלמוניים כדי שלא תיווצר מסגרת של ראיון עיתונאי רשמי. מעניין, אבל לא כל כך חשוב. "האסון שאנו עדים לו ונמשיך לראותו", כך בתרגום, "קשור כל כולו בניסיון לעצור את משפט נתניהו". יש בו גם חוות דעת מקצועית של מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה (מטעם נתניהו) וקודם מזכיר ממשלתו, ולפני כן גם הפרקליט הצבאי הראשי, ובה הוא אומר - זה מעניין - כי אילו ביבי האמין שהתביעה נגדו תקרוס והוא לא יורשע לא היה נותן ידו לצעדים מסוכנים כאלה. אם זה אכן יתרחש - ולהערכתו מהר (וכאן אני מתערב לומר, שאם כן יש להגביר את פעולות המחאה ולהביאן עד לקצה השימוש בכל הכלים הדמוקרטיים) - כי אז מצבה של ישראל יהיה גרוע מפולין ומהונגריה הלא-ליברליות. בלי מערכת משפט אמינה בעיני העולם הופכת ישראל לתושב קבוע על ספסל הנאשמים בבית הדין הבינלאומי בהאג. בסיימו את תפקידו הותיר אחריו מנדלבליט שובל של תהיות. בכירי המחאה אהוד ברק, משה (בוגי) יעלון, סוזי נבות, איילה פרוקצ'ה, ד"ר אליעד שרגא ועוד רבות וטובים - לא, מצויינות ומעולים - לא הבינו כיצד הניח לתיק-3000, הוא סיפור הצוללות. עדותו של משה יעלון אשר שימש כשר הביטחון מדליקה לא סתם אורות אדומים אלא זרקורים. כיצד לא בשלה אפילו כדי כוונה להעמיד את ביבי לדין גם בנושא זה? בידי שרגא מ"התנועה לאיכות השלטון" ספר שריכז העיתונאי שחר גנוסר, ויש לקוות כי יראה אור בעתיד הנראה לעין. לא יכול להיות ספק כי נתניהו חשוד. מה אירע למנדלבליט בדרך אל מצולות הים? ומדוע לא דחק להעמיד את נתניהו לדין ולנהל את משפטו בקצב הוגן כלפיו, אבל גם ביעילות? האם בדיעבד הוא המולקולה, הפרודה, שהולידה עתה את המשבר החוקתי החמור בתולדות המדינה? את הבריונות המגושמת של ביבי ולוין ורוטמן? ספרים רבים ועבודות דוקטור ממתינות לעיתונאים ולאנשי אקדמיה שיתפנו לכך בעשור הקרוב.