פתיח
לאחרונה אישרה עיריית באר שבע את אתר "קריית ברגמן" (המכון לחקר הנגב) כשטח שניתן לבנות עליו שטחי מגורים, מגדל בן 20 קומות ושטחי ציבור, וזאת תוך מאמץ של העירייה לשמר את הצמחים הייחודיים שנותרו שם מאז ימי הזוהר של המכון לחקר הנגב. ציבור רחב של תושבי העיר, חוקרים ומדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בהובלתו של פרופ' יוסי מזרחי (אמריטוס, זוכה אות בן-גוריון), מוותיקי וחשובי החוקרים שפעלו במכון, יצאו להפגנות ומחו על התוכנית שמבקשת "למחוק" את "הסטרט אפ" הראשון בבאר שבע ואת המוסד שהיה לחשוב ביותר בקידום רעיון הקמת אוניברסיטה בנגב.
לדעת רבים מהמפגינים והמוחאים, ראוי היה לשמר שטח זה לטובת הרעיון והחזון שהובילו את המכון מאז שנת 1957 - מחקר הנגב על תנאיו הפיסיים לטובת קידום ההתיישבות בו ובו בזמן לשמור על רמת המחקר כמצטיינת וכמביאה רעיונות מקוריים למדבור המדבר. המפגינים סברו ואף הוכיחו זאת שהמכון לא מוכן היה להתפשר על רמת החוקרים ורק המצטיינים והמסורים, ואלה שקבעו ביתם בנגב, אמורים היו להשתלב במעבדותיו. בנוסף הציעו המוחים להקים את האזור כאתר לביקורי תלמידים ותיירים שיוכל להציג בפניהם, בדרכים חדשניות, את הישגיו של המכון בתחום טיפוח זני חקלאות במדבר, ניצול אנרגיית השמש, התפלת מים ועוד.
בימים אלה מלאו להקמת המכון שישים ושש שנה ובשנת השבעים וחמש למדינה, יש לשמרו כשם ששומרים את אתרים היסטוריים-מחקריים בעולם ואשר להם קשר ישיר לנגב, לבאר שבע ולאוניברסיטת בן-גוריון ולמכון בן-גוריון בשדה בוקר. פרופ' מזרחי פרסם מאמר ברוח זו בספר "מדע ורוח בנגב" המספר את תולדות הקמתה של אוניברסיטת בן-גוריון (עמ' 125 - 143) והוא שימש לי כבסיס ל"פוסט" זה. נעזרתי קמעה בחומרים מארכיון ע"ש דוד טוביהו, מראיונות, ומחומרים הנמצאים במרשתת. את השאלות סביבן נדון המאמר, הציג מזרחי בעצמו ובשלי הפוסט תמצאו את תשובותיו לשאלות שעלו תוך כדי הסקירה שלו.