מה מוקד הרפורמה? המוקד שלה הוא חוק מחורר אשר שקט על שמריו 40 שנה במקביל להשתלטות בית המשפט על החקיקה, באמצעות פסיקותיו אשר מרכזיות ומהותיות שבהן שלא התבססו על החוק. אז האם בכל פעם שבית המשפט יתקוף, נשנה אד הוק את החוק וננסה להפעיל אותו לצורך ספציפי? חלילה כך אנו מאבדים את אמון הציבור, כך ננצח אולי באיזה קרב אך נפסיד במערכה כולה. ולעניין הנבצרות. בחוק יסוד הממשלה לא נקבע מהי נבצרות ומי מחליט עליה, לעומת זאת במקרה של נשיא המדינה, נבצרות (שאיננה לבקשת הנשיא) היא מסיבות רפואיות בלבד, והכנסת מחליטה עליה ברוב מיוחס. ומשברור שניתן לצקת את סעיף הנבצרות בברזל (במקרה הנשיא) ולהשאיר אותו דרדלה במקרה של ראש הממשלה, חובה להסיק שהדרדלה במקרה של ראש הממשלה היה מכוון, ואם הוא כעת מנוצל לרעה, יש לשנות את החוק, אך מבלי שיפיע על המקרה הנוכחי. מבחינת החוק היבש היום היועמ"ש לממשלה (ואפילו אני) מוסמכים להכריז על נבצרות ראש הממשלה מכל טעם. בעבר קבע שופט עליון כי הסמכות נתונה ליועמ"ש לממשלה, כמו-כן נקבע על-ידי בית המשפט שנבצרות ראש ממשלה לא מוגבלת בהכרח לעניין רפואי, החוק פרוץ, בית המשפט ממלא את החלל. חברים. אחרי מחדלים ארוכי שנים באיזון בין רשויות השלטון, בית המשפט חזק מכם. אתם שואפים לאזן, אך לא תצלחו לעשות זאת כהרף עין. בכל מכשול עקום ומכוער שהם שמים לכם, בכל פעם שהם מנסים לאיין את החלטת הבוחר באמצעים לא ראויים, תתכופפו קצת, ותשנו את החוק להבא, תתכופפו קצת ותשנו את החוק להבא. כל היללות על סוף העולם ועל מות דמוקרטיה לא מועילות לאיש, זו השיטה של הצד השני, זו השיטה שתפיל את הצד השני, ממש לא מומלץ להעתיק אותה.