בקשתי שטוחה לפני כל קוראה וקורא, להתבונן בצמד המלים האלה: Bona Fide. פירושן: תום לב. אפשר גם לומר "בידיים נקיות". כך או כך - זה מה שאין כלל וכלל לממשלה הדיקטטורית, שהשתלטה על מדינת ישראל. מפני שאילו היה בה תום לב, היא הייתה מקבלת בקשה אחת טכנית וצנועה שנכללה בנאומו החשוב של נשיא המדינה יצחק הרצוג. הוא ביקש מן הקואליציה לדחות מחר את ההצבעות על אישור ההפיכה המשפטית, שהיא מתכוונת לערוך בכנסת השבוייה בידיה.
לא היה לקואליציה אפילו את הסגנון להעמיד פנים, שהיא שוקלת את בקשת הנשיא בכובד ראש, ואז לדחותה. לא, הבריונים לא הניחו להרצוג לצאת מן המסך הטלוויזיוני וכבר צרחו "לא" רועם.
האזנתי להצעה החדשה של הנשיא. לא צריך להסכים לכל חמישה הסעיפים המעניינים שהעלה. אין אפילו חובה לקבל אחד מהם. אך הם בסיס לדיונים רציניים בין צדדים המגיעים להידברות Bona Fide. רק שאין לבנימין נתניהו וליריב לוין ולשמחה רוטמן ולד"ר שלמה קרעי שמץ מן התכונה הנחוצה הזו, שמאפיינת אנשים הגונים.
הם אינם רוצים משא-ומתן. הם אינם רוצים לכבד את הדמוקרטיה. הם תאבי שלטון. מדוע?
כדי לחלץ את ביבי ממשפטו הפלילי; וכדי לצרף את העבריין הסדרתי אריה דרעי לממשלה;. וכדי לכפות בערות על דורות של חרדים צעירים, שלא יוכלו ללמוד מתמטיקה ואנגלית; וכדי לגרש את הפלשתינים מיהודה ושומרון. הכל ביחד, וכל אחד לחוד.
אשר על כן נעלה על טפינו וזקנינו, נשים וגברים, ימנים ושמאלנים שרואים בדמוקרטיה את הבסיס לחיים לאומיים משותפים, להטבי"ם ומקופחים באשר הם אל בירת הנצח ירושלים, ונבוא בהמונינו למרות שהממשלה מסרבת להגביר את צי האוטובוסים חרף הביקוש הציבורי.
הסירוב של המשולש המרעיל הזה המונה את נתניהו ולוין ורוטמן מקרב את הרגע בו הממשלה בהנהגתם הופכת לבלתי לגיטימית. "כל דאלים גבר"? לא, "ציון במשפט תיפדה".