1. ע"א 7934/20 יפאורה תבורי בע"מ נ' בן שלוש יבוא ויצוא בע"מ (נבו 5.7.22) (להלן: פרשת יפאורה תבורי בע"מ). בדנ"א 4897/22 בן שלוש ייבוא וייצוא בע"מ נ' יפאורה-תבורי בע"מ (נבו 1.1.23) (להלן: דנ"א) נדחתה בקשת הדיון הנוסף.
2. קביעה לפי סעיף 43(א)(6) לחוק ההגבלים העסקיים בדבר קיומה של קבוצת ריכוז במתן שירותי פריקה וטעינה של מכולות, פרסום 500512 באתר רשות התחרות (27.11.13): "ישראל היא כלכלת אי". ר' גם ע"א 7629/12 סוויסה נ' Tommy Hilfiger, ס' 20 (16.11.14) (להלן: פרשת סוויסה): "גודלו הקטן יחסית [של המשק הישראלי – א.ב], בתלות הכמעט מוחלטת ביבוא במגזרים תעשייתיים רבים, ובהיותו מבודד מבחינה כלכלית מסביבתו הקרובה". דברי הממונה, גב' מיכל הלפרין בעמ' 4 לפרוטוקול מס' 723 מישיבת ועדת הכלכלה (12.3.18): "מדינת ישראל היא כלכלה קטנה ומבודדת ברמה הגאוגרפית, והיא נסמכת עד מאוד על ייבוא. לכן כל נושא שיכול לקדם את הייבוא בכל המובנים שלו החל מתשתיות ייבוא והמשך בפתיחת גבולות והורדת מגבלות רגולטוריות – כל נושא כזה נמצא בראש סדר העדיפות שלנו" (אם לא צוין אחרת - דגשים אינם במקור).
3. להרחבה: מיכל גל "חמישים גוונים לפורמאיקה: ריאליזם משפטי בדיני ההגבלים העסקיים" מחקרי משפט כג 709, 722 (2007); מיכל גל "תפקידו של חוק ההגבלים העסקיים במארג החוקים הכלכליים של מדינת ישראל" ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים, 40-42 (2008): "בפועל, חוק ההגבלים העסקיים הראשון לא שימש ככלי לעידוד תחרות חופשית במשק [...] הוראות הפיקוח על מונופולין בחוק הראשון היוו כלי ריק [...] לא נעשה כמעט כל שימוש בהוראות הפיקוח על-ידי רשויות האכיפה [...] התוצאה הייתה חוסר אכיפה של הוראות הפיקוח על המונופולין שבחוק הראשון ואי יצירת מדיניות תחרות בנוגע למונופולים"; סמי פרץ "מדוע המדינה מעודדת בעיקר את החזקים?" Themarker, 5.8.16: "הדרך הכי אפקטיבית לגרום לחברה עסקית או משרד ממשלתי להשתפר היא באמצעות תחרות. אין כמו החרב המונחת על הצוואר כדי לחדד את המחשבת ואת הצורך להתחדש, להשתפר, להשקיע ולהתייעל. יש שני ענפים מסורתיים שבהם הפריון השתפר בשני העשורים האחרונים: טקסטיל והנעלה, ומוצרי עור. הוא השתפר כי הענפים האלה נפתחו ליבוא וזה חסל הרבה מפעלים שכושר התחרות שלהם היה חלש, ומנגד מפעלים אחרים התאמו עצם לתחרות שנפתחה מחו"ל והשתפרו. מהפכה אמיתית בפריון הישראלי [...]".
4. משרד הכלכלה, דוח הוועדה בראשות מר עמית לנג להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא, נספח 12 עמ' 6 (2014) (להלן: "דוח ועדת לנג"): "בתחילת שנות התשעים החליטה ממשלת ישראל לנקוט מדיניות חשיפה של המשק ליבוא מתחרה".
5. ע"א 2082/09 יורוקום נ' בזק, פ"ד סג(2) 788, 829 (2009): "[...] הכלכלה הישראלית היא בעיקרו של דבר כלכלה קטנה המתאפיינת בריכוזיות". דוח ועדת לנג, ס' 4.1 בעמ' 27: "המשק הישראלי הוא משק קטן בהשוואה בינלאומית. גודלו של המשק מוביל לכך שענפים רבים בו מאופיינים במספר קטן של ספקים דומיננטיים. ספקים אלו יכולים להיות יצרנים מקומיים או יבואנים של מוצרים המיוצרים על-ידי יצרנים בינלאומיים".
6. ת.צ (מרכז) 36098-05-16 צדוק נ' שטראוס, ס' 21 (16.1.19): "ישראל היא כלכלה קטנה וריכוזית המאופיינת בריבוי מונופולים ובשחקנים חוזרים בשווקים רבים".
7. הצעת חוק ההגבלים העסקיים (מתן הוראות ליבואן ישיר – הוראת שעה) התשע"ח – 2017
[קישור]
8. פרשת סוויסה, לעיל ה"ש 2, ס' 29.
9. על ההבדל בין תחרות בין־מותגית לתחרות תוך־מותגית, ראו: רשות התחרות "טיטת גילוי דעת בעניין הסדרי הכתבת מחיר אנכית (RPM)" (טיוטת גילוי דעת 2/17, 11.1.2017).
10. דברי הסבר להצעת חוק ההגבלים העסקיים (מתן הוראות ליבואן ישיר - הוראת שעה), התשע"ח – 2017, ה"ח הממשלה 1174 עמ' 158.
11. פרשת סוויסה, לעיל ה"ש 2, בס' 22.
12. דוח ועדת לנג, עמ' 31-32; פרשת סוויסה, לעיל ה"ש 2, בס' 17-21.
13. ע"א 471/70 גייגי נ' פזכים, פ"ד כד(2) 705, 707-08 (1970); פרשת סוויסה, לעיל ה"ש 2, ס' 24, 28, 54-60; ת.א (חי') 1089/05 Dyson נ' שלום, ס' 9 (נבו 14.11.07).
14. רע"א 371/89 ליבוביץ נ' אליהו בע"מ פ"ד מד(2) 309, 318 (1990); ת.א (ת"א) 2143/08 Colgate-Palmolive Company נ' איינשטיין, ס' 18 (19.8.14); פרשת סוויסה, לעיל ה"ש 2, ס' 20; ע"א 901/90 נחמיאס נ' קולומביה, פ"ד מז(1) 252, 264, 266-67 (נבו 18.1.90); ע"א 544/88 מדינת ישראל נ' סלון טוקיו, פ"ד מו(4) 226, 254 (1992).
15. בג"ץ 5379/00 Bristol-Myers נ' שר הבריאות, פ"ד נה(4) 447, 464, 469, 470 (נבו 19.6.01); ת.א (חי') 1089/05 Dyson נ' שלום, ס' 8 (14.11.07); פרשת סוויסה, לעיל ה"ש 2, ס' 19.
16. פרשת סוויסה, לעיל ה"ש 2, ס' 64 ו-34.
17. בג"ץ 344/89 ח.ס.ה. - סחר בינלאומי בע"מ נ' שר התעשיה והמסחר, פ"ד מד(1) 456, 458 (1990).
18. דנ"א 8619/14 TOMMY HILFIGER LICENSING LLC נ' אלעד מנחם סויסה, סע' טז (נבו 15.2.15).
19. פסק דינו של הש' רמי אמיר בה"פ (מר') 11125-05-19 בן שלוש נ' יפאורה - תבורי (נבו 19.10.20).
20. פרשת יפאורה תבורי בע"מ, בס' 27 לפסק הדין של הש' שטיין.
21. שם, בס' 44 לפסק הדין של הש' שטיין: "בן שלוש מבקשת לעשות שימוש סימן-מסחרי מובהק במותג "שוופס" כמזהה את המשקאות המיובאים מאוקראינה. בנקודת הזמן הנוכחית, משקאות אלו – להבדיל ממשקאותיה של יפאורה – אינם מזוהים בישראל עם המותג "שוופס" [...] אשר על כן השימוש שבן שלוש מבקשת לעשות במותג "שוופס" בישראל הוא בגדר שימוש מפר ואיננו "שימוש אמת"'.
22. שם, בס' 46 לפסק הדין של הש' שטיין: "כך או אחרת, גם אילו מצאתי ממש בטענתה של בן שלוש שעניינה מדיניות חברתית, לא הייתי משנה את המסקנה אליה הגעתי. בתי המשפט קיימים כדי לאכוף את הזכויות הקיימות כהגדרתן בדין. הם אינם מוסמכים לבטל או לצמצם זכות המוקנית לבעל דין כדי לקדם, על חשבונו של אותו בעל דין, מטרה חברתית כזאת או אחרת, חשובה וראויה ככל שתהא".
23. שם, בס' 10 לפסק הדין של הש' הנדל: "במקרים שבהם מותג בעל מוניטין בינלאומי מוכר את הזכויות בסימן המסחר לגורם מקומי, המוניטין הבינלאומי לא נעלם. להפך, הסיבה לרכישת סימן המסחר היא ההנחה שהצרכן נמשך למוניטין החזק של המוצר, שאינו משתנה עם שינוי הבעלות המשפטית בסימן. יום לאחר העסקה המשיך הצרכן לרכוש את בקבוקי ה"שוופס", לא בגלל המוניטין של יפאורה והידיעות בעיתון – אם היו – על מכירת הזכויות בסימן, אלא בגלל המוניטין של הסימן עצמו, שנותר כשהיה".
24. שם, בס' 12 לפסה"ד של הש' הנדל.
25. שם, בס' 13.
26. שם, בס' 12.
27. שם, בס' 15 לפסק הדין של הש' הנדל.
28. דנ"א, לעיל ה"ש 1, בס' 16: "המבקשת טוענת כי פסק הדין אינו מבהיר האם בנסיבות שבהן סימן מסחר בינלאומי מוכר היטב מועבר לבעלותה של חברה ישראלית ונרשם על שמה בפנקס סימני המסחר, יש בכך כדי להקנות לחברה הישראלית את האפשרות לעשות שימוש גם במוניטין הבינלאומי של הסימן. עם זאת, הליך הדיון הנוסף לא נועד לברר לראשונה סוגיה שלא הוכרעה בפסק הדין שעליו מתבקש לקיים דיון נוסף".
29. דנ"א, לעיל ה"ש 1, בס' 19: "החששות שהעלתה המבקשת באשר להשלכות השליליות שעשויות להיות לפסק הדין בתחום היבוא המקביל בכללותו ועל הריכוזיות במשק הישראלי, אינן מופרכות על פני הדברים".