הריסתה של ישראל משרתת את השלמת השגתה של מטרה שעוצבה בשלהי המאה הקודמת: החלפתה של ישראל 'הישנה', זו שערכיה נקבעו ב'מגילת העצמאות' ובשני 'חוקי יסוד' ('השפיטה', 1980 ו'כבוד האדם', 1992) שמעניקים ל'מגילת העצמאות' תוקף של 'חוקה', בישראל 'חדשה': ליברלית 'פרוגרסיבית'.
בעזרת כסף זר החל כיבוש זוחל של מוקדי יצירת תשתיות העוצמה הלאומית והראשונה בחשיבותה מבחינת המהפכה, מערכת המשפט.
מ-1980, החוק מפורש במערכת המשפט בו זמנית, הן לאור הערכים הכתובים ב'מגילת העצמאות' והן לאור ערכים אחרים שמנוגדים לערכי המדינה ומתנגשים בהם חזיתית. בגלל 'התקלה' הזו נוצרו בדמוקרטיה הישראלית שני סוגי שופטים ('שמרנים' ו'ליברלים') ושני סוגי שפיטה - מציאות שמתנגשת חזיתית בערך הדמוקרטי העליון 'שוויון בפני החוק'.
'התקלה' גרמה להפרת האיזון בין שלושת הרשויות, פגעה ביכולת המשילות המדינתית ופוררה את הסולידריות הלאומית שנוצרה מההתלכדות סביב 'מגילת העצמאות' וערכיה.
'הרפורמה' נועדה להחזיר לממשלה את יכולת המשילות באמצעות חקיקה שהיא מיותרת, שכן הבעיה איננה בחוק הקיים, אלא בפרשנותו האנטי דמוקרטית והיא גם לא חכמה: היא מנציחה בחוק את קיומן האנטי דמוקרטי של שני סוגי שופטים ושפיטות והיא מתעלמת מתגובתה של מהפכת 'ישראל החדשה' שהייתה צפויה: גיוסם של כל מוקדי הכוח האחרים שבשליטת 'בעל הבית' ובהם מערכות הביטחון והתקשורת, לשם סיכול האיום שנוצר עליו.
'פשרת הנשיא' משאירה בעינה את החלוקה האנטי דמוקרטית לשני סוגי שופטים ושפיטות ואף מעניקה לה לגיטימציה נשיאותית ולכן היא תמוהה. הריסתה של ישראל 'הישנה' שמתבצעת כעת במלוא הקצב, משרתת את המהפכה האנטי דמוקרטית משום שעל חורבותיה יקל עליה להקים בעזרת כסף זר את ישראל 'החדשה'.
סיכול מטרת המהפכה מחייב אפוא את מי שחרד לגורל ישראל של 'מגילת העצמאות וערכיה' לבטל מיידית הן את 'הרפורמה' השלומיאלית והן את 'המחאה' הלגיטימית שנועדה לסכלה, שהיא בלתי מוסרית בעליל: ההמונים שגויסו להגן בגופם על הדמוקרטיה הישראלית אינם יודעים שבפועל הם חיילים מגויסים ('אידיוטים שימושיים' כהגדרת לנין) להשלמת מהפכה דיקטטורית שנועדה להרחיק את ישראל מ'מגילת העצמאות' וערכיה.
הרס המדינה יכול להיעצר באחת משתי דרכים: 'נפילה על חרבו' של ראש ממשלה נבחר ברוב דמוקרטי ומסירת השלטון לידי האופוזיציה, אקט שיחד עם הממשלה גם יפיל את הדמוקרטיה הישראלית ויקנה ל'מנצח' ניצחון 'פירוס': ברור לחלוטין שניתוקה הגלוי של ישראל מהדמוקרטיה, ינתקה מהמדינות הדמוקרטיות שיאלצו, כשהאמת תתגלה, לא רק לבלוע צפרדע קשה לעיכול, אלא לעמוד בפני סכנה קיומית ממשית: השתלטות על מדינותיהן של המהפכה הפרוגרסיבית שכבשה את הדמוקרטיה הישראלית ושזורעת אנרכיה גם בהן.
מכיוון שימין ושמאל נושאים באחריות משותפת להיווצרות האסון, ישנה אופציה אחת לעצירתו בנזק מופחת: הקמה מיידית של 'ממשלת חרום לאומית' שתחרוט על דגלה את מטרתה של 'המחאה': "הגנה על 'מגילת העצמאות' וערכיה" ושתתחייב לנתק מוורידי המדינה את כל הקרנות שמטרתן זהה: שינוי זהות המדינה בהתאמה לאינטרסים זרים.
מחויבת להשגת המטרה המשותפת, יהיה מהלכה הראשון של 'ממשלת האחדות' הוצאת קריאה מלוכדת חוצת מפלגות ומחנות למערכת המשפט לתיקון מידי של 'התקלה' שחלה בה. ממערכת המשפט נפתחה הרעה וממנה, בהחלטה שפשוט לקבלה (פחות ליישמה) ישוב וייפתח הטוב.