להודעת העירייה מצורפת רשימה ובה שמות 24 רחובות ו-10 שכונות/שיכונים ששמותיהם מיועדים מוצעים לקריאה או שינוי שם. להלן רשימת מלאה של שמות הרחובות המוצעים לשינוי ומקומם:
1. רחוב המכבים ישונה לרחוב הרב עובדיה יוסף. שהיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.
2. רחוב שבטי ישראל ישונה לרחוב "אורחות יושר" ע"ש ספרו הרב יוסף חיים קניבסקי.
3. רחוב החלוצים ישונה לרחוב הרב שלום כהן שהיה ראש ישיבת "פורת יוסף".
4. רחוב הראשונים הבא להנציח את ראשוני העיר יקרא הרב רוקח ע"ש הרב שלמה קורח רב העיר בני ברק.
5. רחוב הנגב ישונה לרחוב השניים ע"ש יוסף בצרי ושלום צאלח שניתלו בעירק בשנת 1952 בשל פעילותם למען העלייה לארץ ישראל.
6. רחוב הירקון ישונה לרחוב הרב לוינשטיין ע"ש ח"כ הרב דוד מאיר לוינשטיין.
7. רחוב קיבוץ גלויות ישונה ל-אהבת ישראל ע"ש האדמו"ר מויז'ניץ רבי ישראל הגר.
8. רחוב חרמון ייקרא מעתה רחוב השוטר ע"ש השוטר האמיץ רס"מ בכיר אמיר חורי שנרצח בפיגוע בבני ברק שאירע במרס 2022. לראשונה בבני ברק יונצח רחוב על שם אדם שאינו יהודי.
9. רחוב קושניר יקרא הרב פחימה ע"ש הרב רבי מכלוף פחימה הרב הראשי של יהדות צפון אפריקה.
10. רחוב ירושלים ייקרא מעתה רחוב "שבט הלוי" ע"ש הרב שמואל הלוי וואזנר כשם סדרת ספרי שאלות ותשובות שכתב הרב שמואל הלוי וואזנר.
11. רחוב טבריה ישונה ל"מחנה אברהם" על שם הרב יצחק שלמה אונגר ראש ישיבת חוג חתם סופר.
12. רחוב אברהם בן דוד ישונה לרחוב הרב אלישיב ע"ש הרב יוסף שלום אלישיב.
13. רחוב הר סיני ישונה לרחוב "תשואות משה" ע"ש האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר.
14. רחוב גיבורי ישראל יקרא הרב מנצור בן שמעון, מרבני ישיבת פורת יוסף.
15. המשך רחוב אברבנאל יקרא האדמו"ר מסיגודא ע"ש האדמו"ר מסיגודא רבי אברהם יעקב פרידמן.
16 תמ"ל 1045 איילת השחר (רחוב דרומי) יקרא שפע חיים ע"ש האדמו"ר מצאנז רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.
17. תמ"ל 1045 איילת השחר (רחוב צפוני) יקרא הגרח"ש קרליץ ע"ש הרב חיים שאול קרליץ.
18. רחוב דונלו יקרא נתיבות שלום ע"ש ספריו של האדמו"ר מסלונים הרב שלום נח ברזובסקי.
19. רחוב השניים ישונה לרחוב הרב שמעון בעדני שהיה חבר מועצת חכמי התורה.
20. רחוב הירדן ישונה לרחוב הרב אוירבאך על שם הרב שלמה זלמן אוירבאך ראש ישיבת "קול התורה".
21. רחוב חברון יקרא "מנחת יהודה" כשם ספרו של הרב רבי מיכאל יהודה ליפקוביץ ראש ישיבת פונביז.
22 רחוב 339 (פרויקט גינות דוד) יקרא הרב ניסים קרליץ ע"ש הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
23. רחוב ועד ארבע ארצות (שיכון גני גד) יקרא הרב ינון חורי על שם הרב ינון חורי מורה ר"מ וראש כולל.
24. גשר הולכי רגל על רחוב ז'בוטינסקי יקרא "מעלות קדושים" ע"ש 2 תושבי העיר שנרצחו בפיגוע מבני ברק ב-29.3.22. הרב אבישי יחזקאל והרב יעקב ישראל שלום.
שמות שכונות שישונו.
1."מתחם אסם", יקרא "מאור עיניים" כשם ספרו של האדמו"ר מצ'רנוביל הרב מנחם נחום מצ'רנוביל.
2.שכונת פרדס כץ מרחוב אבוחצירה עד מזרחה תיקרא "דרך אמונה" ע"ש ספרו של הרב יוסף חיים קניבסקי.
3. שכונת פרדס כץ מרחוב אבוחצירא מערבה עד רחוב בר כוכבא תיקרא "יביע אומר" כשם סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף.
4 שיכון אזור תמ"ל 1045 יקרא איילת השחר ע"ש הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן ראש ישיבת פוניב'ז.
5. שיכון פרויקט "אחוזת שפע" יקרא "נחלת דן" ע"ש האדמו"ר ממודז'יץ רבי ישראל דן ממודז'יץ.
6. שכונת שיכון ו' תיקרא "אור לציון" ע"ש הרב חכם בן ציון אבא שאול.
7. שכונת שיכון ג' ותיקים תיקרא "הבן איש חי" כשם ספרו וכינוי של הרב יוסף חיים מבגדד.
8. שכונת אזור תב"ע 580 תיקרא אדמו"רי רוז'ין על שם שושלת האדמו"רים לבית רוז'ין.
9. שכונת שיכון ה' תיקרא רמת לעלוב ע"ש אדמו"רי חסידות לעלוב.
10. פרויקט שיכון "גינות דוד" ייקרא "חוט שני" ע"ש ספריו של הרב ניסים קרליץ.
השמות רובם ככולם כנראה יאושרו. חיה לוין, סגנית מנהל אגף דוברות בעיריית בני ברק מאשרת בשיחה איתי כי אכן יש כוונה לשנות שמות רחובות בעיר כפי שמצוין בהודעת הרשמית של העירייה אולם מציינת כי מדובר בשמות מוצעים שהועלו בוועדת השמות העירונית וכי לתושבים ניתנת אפשרות כחוק להודיע לוועדה על התנגדותם לשמות החדשים או להעיר הערותיהם או השגותיהם.
מגמה מתמשכת למחיקת שמות סמלים "ציוניים"
ועדת השמות העירונית בבני ברק תתכנס בעוד כחודשים וככל הנראה תאשר את השמות החדשים ובהמשך הם יאושרו במשרד הפנים. יודגש כי חלק משמות הרחובות המוצעים הם ע"ש רבנים המזוהים עם תנועת ש"ס ובהם הרב עובדיה יוסף הרב שלום כהן והרב בעדני. אני לא רואה איך משרד הפנים בשליטת ש"ס לא מאשר את שינוי שמות הרחובות הגם שמדובר ב"מחיקת רחובות וסמלים "ציוניים".
בשנות ה-80 ואילך התגברה באופן עקבי ומתמשך הגירת אוכלוסייה דתית לאומית מבני ברק לישובים עוטפי בני ברק וגוש-דן, כמו, פתח תקוה, גבעת שמואל, שוהם, מודיעין ועוד, והאוכלוסייה הדתית לאומית בעיר שהיוותה כמחצית מתושבי העיר הלכה והידלדלה. לעומת זאת האוכלוסייה החרדית בבני ברק החלה בשנים אלה לגדול ולהתרחב. במקום ראש העיר ישראל גוטליב מהמפד"ל נבחר ראש עיר חרדי והחרדים עברו לשלוט בצורה מוחלטת בעירייה וברוב מוסדותיה.
אחת מתוצאות תהליך זה הייתה "מחיקה" של סמלים ומוסדות "ציוניים" או כאלה המזוהים עם הציבור הדתי לאומי. רחובות "ציוניים" כמו השומר, הרצל ועוד הוסבו לשמות רבנים. מועדון התרבות "בית במברגר" שזוהה עם המפד"ל הפך לישיבה ובית מדרש חרדי. בתי ספר ממלכתיים דתיים ממלכתיים ובניהם היסודי "מעלות" והתיכון עירוני דתי נסגרו. גם מגרש הכדורגל "אליצור" המיתולוגי, ששכן בצמוד לרחוב השומר נהרס.
ניכרת מאז ועד היום מגמה ברורה מצד השלטון החרדי בעיר (אם כי לא מוצהרת) "למחוק" את עברה הציוני של העיר וכל סמל ציוני או ישראלי בולט בעיר. הדבר די צורם ומקומם שכן ממשלת ישראל "הציונית" בכספי מיסינו התושבים הציונים מממנת את העיר ותושביה. הציבור הדתי הלאומי הגדול שהתגורר בעבר בבני ברק מגלה אדישות למחיקת עברו שלו - עברה הציוני של העיר.
נ. תושבת בני ברק לשעבר אומרת: "בושה וכלימה, בורות למחוק ככה את העבר המגוון וההיסטורי של העיר וכל סממן ציוני ערכי, שבא לידי ביטוי גם בשמות רחובותיה ושכונותיה. מייסדי העיר ומובילי ההנהגה לדורותיהם מן הסתם מתהפכים בקבריהם. וזה גם חוסר התחשבות בזיכרונות וברגשות של תושבי העיר המתגוררים בה ובאלה שעברו למקומות אחרים. אנחנו לקראת ציון 100 שנה לקיומה של העיר, שנוסדה בשנת 1924.