גשר ע"ש משה קול
לא רבים יודעים כי הגשר נקרא באופן רשמי על שמו של משה קול שהיה שר תיירות בממשלת ישראל במשך שנים רבות. טקס קריאת הגשר על שמו של משה קול נערך בתחילת שנות ה-90 כאות הוקרה על תרומתו של משה קול לפיתוח התיירות באילת בהשתתפות בני משפחתו. לוחית הנצחה למשה קול ממוקמת לצד הגשר, חבויה מעט, ועליה נחקק: "גשר ע"ש משה קול ז"ל שר התיירות בין השנים 1977-1966 ממניחי היסוד לתעשיית התיירות באילת". אולם השם לא "דבק". הגשר מכונה בפי העם גשר המרינה או גשר הלגונה ונדבקו לו עוד שמות כהנה וכהנה.
"גשר הקפיצה"
תושב אילת מספר: אחד השמות שקראנו לגשר שמעל המרינה בטיילת החוף הצפוני היה "גשר הקפיצה". רבים מצעירי אילת ואף מבקרים מחוצה לה, נהגו במשך שנים רבות לקפוץ מהגשר למים שמתחתיו. כסוג של ספורט, התערבות בין חברים, ו"מבחן אומץ". התופעה של קפיצה מגשר המרינה באילת הייתה מוכרת מאוד בעיר הדרומית. לא פעם נפצעו הקופצים מהגשר לאחר שנחתו על סלעים שמתחת לגשר ונזקקו לטיפול רפואי.
בני הנוער והצעירים זוכרים את הקפיצות כחוויה וכזיכרונות ילדות בלתי נשכחים. אומר תושב העיר אילת, אל תשאל מי קפץ מהגשר תשאל מי לא קפץ. "קפצתי מהגשר 400 פעם יותר מידי... סלטות ופליפים והתערבויות ונחיתות קצת על התחת - היה כיף. אחרי בית הספר היינו הולכים לחוף בטיילת לקפוץ מהגשר. היו התערבויות על "אומץ" עם תיירים. "קפצתי עבור חמישה שקלים חדשים מתיירים שלא האמינו שאני מסוגל", ומוסיף: "הייתי קופץ ראש היה ממש כייף. לדעתי אין אילתי שלא קפץ מהגשר בילדות. זו הייתה האטרקציה".