המציאות המטרידה בה הומר תפקידו המהותי של העיתונאי לתפקיד של משרת אדונים מכל תחומי החיים, היא קשה ומסוכנת. קשה, כי זוהי מעילה בוטה ונוראה במהות התפקיד ומסוכנת על שום הונאת הציבור והפצת כזב, רמייה, תעמולה במסווה של עיתונות חפה מאינטרסים ומערכים ואמונות מוטים. הביזיון הבלתי נגמר הוא שבמקום לדווח על חדשות באופן אמיתי חלק מהתועמלנים מייצרים את החדשות, ממריצים מפגינים, מדווחים ללא תמורה כספית על מחאות עתידיות, מפיצים כזב ושקר מבלי שייגבה מהם כל מחיר, מבלי שייתנו דין וחשבון על הונאת הציבור בהנדסת התודעה. חלק מהמתחזים לעיתונאים אינם אלא כלי שרת ומשרתי פוליטיקאים ודעות מסוימות מאוד. חייבים להחזיר באופן מידי את תעודות העיתונאי הממשלתיות לאחר שברגל גסה וכנגד כל בדל אתיקה הם פושעים ומועלים בתפקידם העיתונאי, בעצם התחזותם. בשנים האחרונות הוכח שוב ושוב כי ההתחזות של התועמלנים אינה נחלת בודדים כמו המאתרגים והמשתיקים מטעם, אלא תופעה רחבה ביותר ומסוכנת עד מאוד, המאיימת בפועל להחריב את המוסד החשוב בדמוקרטיה תוססת ואיתנה כמו הדמוקרטיה במדינת ישראל. אם חבורת התועמלנים והמתחזים משמאל ומימין, תסרב להחזיר את תעודות העיתונאי הממשלתית, תהיה חובה לפעול מול חבורת תועמלנים אלה בכל הכלים החוקיים. הגיעה העת כי לשכת העיתונות הממשלתית תפשיל שרוולים, תאוורר את ספרי האתיקה, ותחל במהלך מקיף ויסודי של בחינת הענקת תעודות עיתונאי מחדש לאלפי מתחזים לעיתונאים שנחשפו בשנים האחרונות, תועמלנים, דוברים ופוליטרוקים שהתחזו לעיתונאים וקיבלו את התעודה בכזב וברמייה. הנגע הממאיר הזה פשה בעיקר בקרב כתבי ביטחון, כתבי משפט וכתבי כלכלה ביתר שאת ובמלא כיעורו. שוו בנפשכם כי בתחקיר רציני ומעמיק הייתה נחשפת תרמית נוראית בבית חולים, פרטי או ממשלתי, ממנו היה עולה כי החבורה בחלוקים הלבנים אינם מי שחשבנו, רופאים בכירים ומקצועיים אלא, חבורה של מתחזים, רמאים וכזבנים אשר קיבלו את תעודתם במרמה. פתע היה מתברר לחולים ולבני משפחותיהם כי לא רופאים מטפלים ביקיריהם אלא חבורת מתחזים ובהם, המנתח במחלקת הקרדיולוגיה, המנתחת במחלקת הכירורגיה, רופא הראש הבכיר, רופאת העיניים הזוטרה, מעניקים אבחנות רפואיות, חורצים גורלות, קובעים חיים או מוות, ללא כישורים הנדרשים לכך. הייתה קמה ובצדק סערה נוראה, הייתה תביעה מיידית להעמידם לדין, לקצוב להם שנות מאסר, חושך על פני תהום, והארץ תהום. והנה במערך הנדסת התודעה אשר אינו עוצר לרגע, שגרה, התועמלנים והמתחזים מתחרים ביניהם מי ייצר נרטיב שקרי, מי יישרת דעת פוליטיקאי, מי יישרת בעל הון, מי יציג רק את עמדת איש הביטחון שהינו כתב החצר שלו. הטרומבון והחצוצרן מנגנים את מנגינת מיטיבם, בעליהם, פוזיצייתם. תפקידו של עיתונאי הוא לתווך לציבור קוראיו, שומעיו, את האמת, ללא הטיה, ללא הבעת דעה, ללא תפיסת עולמו, כל מי שמבקש לנהוג אחרת, יהיה ישר עם עצמו ועם מהות התפקיד ויחזיר את תעודת העיתונאי שלו. הרעה החולה שהתפשטה בשנים האחרונות היא סכנה אמיתית לחופש הביטוי, לחופש המחשבה ועצמאות הדעה. הניסיון הנואל להנדס את תודעת הציבור ולהלעיטם בחדשות מזן אחד, מצבע אחד, מסוג אחד, היא עיוות כל מהות תפקידו של העיתונאי. זכות הקיום ללשכת העיתונות הממשלתית מותנית בהגנה על התעודות אותן הם מנפיקים, בשמירה על מהות תפקיד העיתונאי, בביטול כל תעודות העיתונאי שנתנו למתחזים, לתועמלנים, למשרתי האג'נדות, למטמיעי הנרטיב השקרי. הפרשנים, הכתבים, התחקירנים, המגישים, בתקשורת הכתובה והאלקטרונית חייבים לבחור האם הם עיתונאים או משרתי נרטיב, מפיצי תעמולה ומדבררים בעלי אינטרסים, האם הם עיתונאים או תועמלנים. אם הם לא יצליחו להגיע להבנה זו על לשכת העיתונות הממשלתית לסייע בידם ויפה שעה אחת קודם.