חזק ואמץ לבנימין נתניהו, שהתקפל והניף דגל לבן ובלע את לשונו, ואולי גם זחל, והורה למנוע עליית יהודים להר-הבית עד תום חודש רמדאן. החלטה נבונה. אך כאשר פטריוטים בקיאים בעניינים מדיניים הציעו לו לנהוג כך מלכתחילה - וביניהם גם הטורים המתפרסמים כאן מדי יום - הוא דחה אותם בבוז. כמעט היינו בוגדים. יהודונים עלובים כפי שכינו אותנו שופריו של ביבי. מה פתאום? אז עכשיו תסביר, ביבי, להולכים אחריך כסומא בארובה - מה פתאום? כי אינך מסוגל לפעול על-פי כלל החוכמה היהודי של ה"רואה את הנולד". כי כל צעד מתון שיש בו ויתור מסוים הנחזה מראש נראה לך כהפסד (אגב, שאל את ה-BA+MA ותשמע כי זו סטיית תקן המאפיינת קמצנים מובהקים). הרי יכולת לחסוך מישראל את הגינויים להתערבותנו בהר-הבית מכל בירה דמוקרטית וטוטאליטרית בעולם; ולסכל גינויים מקאהיר ומרבת עמון, מוושינגטון ומברלין. אך אתה - עד שמקל החובלים אינו ניחת בעוצמה על ראשך, שבמקרה זה הוא להוותנו קודקודנו הלאומי - אינך מסוגל לתמרן ולחשב מסלול מחדש. למזלך שריך וחברי הכנסת שלך הם צמיתים, וסאלים, שלך. אילו הייתה בהם מידה כלשהי של כבוד עצמי ואחריות לא היו סולחות/סולחים לך, שהינחת להם לשבח ולקלס אותך על מהלך שבסופו של דבר ביטלת בהכרעת יחיד, וטוב שכך. הן "מחזקות את ראש הממשלה" והם "בוטחים בעמדת נתניהו", ועכשיו הם נראים ככברה נקובה. רק שלמזלך אין להם כבוד עצמי. הן והם אינם ראויים לפולמוס בגובה העיניים. זה היה פספוס שכולנו שילמנו בעבורו מחיר כבד ויקר (לא נורא, רגילים שנים על שנים לשלם את חשבונותיך). עתה יש לך כבר רשימה מפוארת של כישלונות. ג'ו ביידן. יואב גלנט. איתמר בן-גביר והפלנגות שלו. כך בכלכלה. כך גם בביטחון הלאומי. אוסיף דעה בלי ידיעה מוסמכת: מדוע נשתתק הבן-הזמיר מן הטוויטר? כי האמריקנים אמרו לכם פסוק נודע במהופך - בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה. 13 ימים אנו צמאים לטוויטר שלו, והנה "המשכיל בעת ההיא יידום". כי אם הוא לא ייאלם בקולו וייעלם מן המסך ג'ו ביידן לא יקבל אותך בבית הלבן. נראה לי כי מכרת את איתמר בן-גביר ויריב לוין ובצלאל סמוטריץ' ומירי רגב וטלי גוטליב וגלית דיסטל ואבי דיכטר ושלמה קרעי כדי לקבל כרטיס טיסה במחלקת תיירים לפגישה בבית הלבן. נכון? למען האמת, ביבי, בהתנהגותך האנוכית יש גם גוון חיובי: הורדת את המסיכות מעל פניכם ונחשפתם בקלונכם. בשביעי של פסח נקרע ים סוף. נקרע גם המסך שהסתיר את חולשתך כמדינאי. ועוד לא עסקנו בכישלון הקולוסאלי שלך לכל אורך ורצף הסכסוך המתמשך והרציף עם אירן. הכישלון הזה ראוי לפוסט מיוחד, לדיון נפרד. חג שמח.