תופעת הענקת פרסים, תעודות הוקרה, אותות, צל"שים, דיגלוני אושר וקנווסים של הצלחה, התרחבה מאוד בעשור האחרון. כבר בפעוטונים מחלקים תעודות הצטיינות, בבתי הספר, בצבא, בארגונים ובעמותות פתחו ליד כל מוסד כזה בית דפוס יעיל לייצור תעודות הוקרה כמעט על הכל. פרופ' יובל אלבשן הגדיר את התופעה המתרחבת בתואר המדויק: "מפריסי פרסים", הדדיות בהענקת פרסים זה לזה, מפרכסים אלה את אלה. והנה, החליט לראשונה איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לייסד לראשונה הענקת אות מיוחד למאבק באלימות מינית. רעיון חשוב, אירוע משמעותי המעודד הצטיינות והגברת מודעות לנושא חשוב ביותר. קראתי בשמחה את שמות הזוכים והזוכות באות החשוב הזה, נשים ואנשים ראויים ללא ספק, שבעה אנשי מעשה אשר הרימו תרומה מיוחדת. "על תרומה יוצאת דופן לקידום זכויות נפגעות ונפגעים ולצמצום תופעת הפגיעה המינית בישראל". עם כל הכבוד הרב אותו אני רוחש לכל אחד מהזוכים, תרומתם וחשיבותם, בלט בהיעדרותו מי שהציב במלא העוצמה, לאחר תחקיר עיתונאי יסודי ומעמיק, אשר חשף תופעה מגונה של פגיעות מיניות בין כותלי בית הסוהר, מה שזכה לכינוי "פרשת סרסור הסוהרות" בבית הסוהר גלבוע על-ידי אסיר ביטחוני. העיתונאי לירן לוי, אשר באופן מוזר נעדר שמו ממקבלי האות, חשף את אחת מהפרשות הקשות שהתרחשה בתוככי בית סוהר ביטחוני, פגיעות מיניות ברמות שונות, מהטרדה מינית ועד אונס על-ידי מחבל, חלקם בידיעת קצינים וממונים על הסוהרות הנפגעות. חשיפתו של לירן לוי, העיתונאי המתמיד והשקדן, אשר סירב להיכנע לדממה התקשורתית שליוותה את חשיפתו המטלטלת, לא ריפתה את ידו, על-אף דממת התקשורת עם פרסום הידיעה הבלעדית. העיתונאי לא התייאש ולא ויתר על הוצאת הצדק לאור גם כאשר חשיפתו לא זכתה למחאה מצד ארגוני הנשים, לא זכתה כלל להתייחסות הארגונים והעמותות אשר בחרה לנהוג כשלושת הקופים. העיתונאי לירן לוי לא התייאש, הוא המשיך להעלות את נושא הפגיעות המיניות והאונס בבית הסוהר בכל הזדמנות מחדש, בכישרונו ובהתמדתו הצליח, לאחר מאמץ רב עמל ויזע, להציב את הפרשה החמורה במרכז סדר היום הציבורי וגרם לשיח ער בסוגיה שניסו להשתיקה ולטאטאה מתחת לפני השטח. אם יש מי שראוי להתעטר באות "על תרומה יוצאת דופן לקידום זכויות נפגעות ונפגעים ולצמצום תופעת הפגיעה המינית בישראל", הוא העיתונאי המקצועי והאיכותי לירן לוי, שהגן ללא לאות ומתוך תחושת שליחות על נפגעות, סוהרות אשר סורסרו לכאורה על-ידי מפקדיהם. אינני חושד חלילה כי אי-הבחירה בעיתונאי הרואה במקצועו שליחות, כמי שראוי לקבל את האות על הגנת נפגעי ונפגעות מינית, נובע מהניסיון לעקר את הפרשה המחרידה והמזעזעת, או מניסיון לסרס את החשיפה המשמעותית אשר ראויה הייתה להיחקר בוועדת חקירה ממלכתית כדי להגיע לחקר האמת. לירן לוי נמצא ראוי לזכות בפרס החשוב, "פרס העיתונות לתחקירים, על שם העיתונאי יחזקאל אדירם". האם לא ראוי היה גם להעניק לו את האות החשוב על-ידי איגוד מרכזי הסיוע? כאמור אינני חושב שההתעלמות מהאירוע המשמעותי ביותר בשנים האחרונות, נובעת מהניסיון להקטין עד כדי להעלים את חשיפת העיתונאי, על כן הצעתי למעניקי האות להוסיף פרס מיוחד על מצוינות, חשיפה והתמדה בליווי פרשת סרסור בחיילות ובסוהרות על-ידי מחבל. עדיין אפשר לתקן. אין ראוי מלירן לוי לכבד את הארגון החשוב בהסכמתו לקבל את העיטור, את האות.