האם הרתעה היא פיקציה

האם הרתעה היא מונח אמיתי או מונח מדומיין בראשם של החושבים עצמם למרתיעים? את זאת יכולים אנו ללמוד מן העולם בימי המלחמה הקרה. הסברה היא כי קיומו של נשק גרעיני בידי המעצמות והאמונה שכל צד אכן ישתמש בו אם יראה בכך צורך, מנעו במספר מקרים (כמו למשל במספר נקודות לאורך ימי משבר הטילים בקובה) מלחמת עולם שלישית הרסנית הרבה יותר מקודמותיה, וזאת בשל הימצאו של נשק השמדה המונית בידי ארצות הברית וברית המועצות, והצגת "תחזיקו אותי" שכל צד הציג כלפי יריבו. עוד מבחן לקיומה של ההרתעה בסכסוך מתמשך הוא מידת ההרתעה אשר יוצר האויב עלינו. האם החשש מירי טילים על שדרות ועוטף עזה לא מונע מאתנו לעשות כל אשר אנו חפצים נגד הטרור מעזה? האם המונח "שקט ייענה בשקט" לא מעיד על הרתעה הדדית? באשר אם מתעלמים מהיבט ההרתעה, האינטרס החזק שלנו הוא לאיין בכל עת ובכל מצב את יכולתו הצבאית של היריב, מה שאנו לא עושים באותם תחומים בהם אנו חוששים שיבעירו את השטח, כי היריב על-אף כוחו הקטן, מרתיע אותנו. הטרור לא יכול לחסל אותנו אך הוא ודאי יכול למרר לנו את החיים.

מה עושה נסיגה חד-צדדית לאפקט ההרתעה מול החיזבאללה ואירן

ממשלת המעבר של יאיר לפיד ויתרה על שטחי ים, מיעוטם טריטוריאליים, מרביתם המכריעה אקסטריטוריאליים (כלכליים), השטחים האלה, או לפחות מרביתם מעולם לא היו פורמלית שלנו, אנו ניכסנו אותם לעצמנו בכלים מדיניים וצבאיים פרטיזניים משיקולים שונים. יש שיאמרו ששטחים שמעולם לא היו שלנו והעברתם לאויבינו היא לכאורה כלום מכלום ולכן אם ה"ויתור" הזה מקדם אינטרסים אחרים אז חובה לחטוף בשתי ידיים לא כן? המומחים הד"ר בני שפיינר והפרופסור שאול חורב, מומחי המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה קובעים ב-ynet שהם "משוכנעים כי ההסכם היה נכון אסטרטגית וביטחונית, צודק מדינית ועונה לדרישות משפט הים" ומסבירים שמדינת ישראל השיגה את 3 מטרותיה העיקריות בהסכמתה לתנאי ההסכם. כותרת המאמר היא, "מר נתניהו, ההסכם עם לבנון דווקא הצליח" ונראה לי כי המאמר נועד לסתור את אמירתו של ראש הממשלה כי ההסכם פוגע בהרתעה של ישראל. המאמר לא מתמודד עם אמירתו של ראש הממשלה, הפיל שבחדר לא מנותח במאמר. בואו נתחיל בגילו נאות של מצביע ליכוד. האם המצב בישראל במשמרת של נתניהו 2022/2023 פוגע בהרתעה של ישראל ? ודאי!! ממשלה כושלת וחסרת אחריות (בה בחרתי במו ידי) אשר יד ימינה לא יודעת מה שמאלה עושה, המחאה ברחובות (אינני בין המוחים, אך יש לי בד"כ מילים טובות על המוחים, כל מי שלא ראה מחאה אלימה ברחובות אירופה או באמריקה/לוס אנג'לס לא ראה מחאה אלימה מימיו) מרד התייצבות של טייסי מילואים, מרד התייצבות של גורמי סייבר בצבא (חמורים ביותר), התמיכה במדיה במרד ההתייצבות הזה (חמורה ביותר) החששות מפגיעה בכלכלה - אלה ודאי מציירים אותנו כאומה שמאבדת את הצדקת קיומה, מאבדת את הדבק שהדביק את שבטיה, ולכן אין ספק שהממשלה הזו פוגעת במדיניותה הכושלת ביכולת ההרתעה של ישראל. האם ההסכם החפוז עם לבנון, תוך עקיפת הציבור ונציגיו בכנסת פוגע בהרתעה? את השאלה הזו לא מנתחים כלל המומחים המכובדים. הנושא בכלל לא עולה על דפי המאמר בפרטים, ובכל זאת הם קובעים כי הם "משוכנעים כי ההסכם היה נכון אסטרטגית וביטחונית...." האם ייתכן שקביעה אסטרטגית וביטחונית של מומחים בעלי תארים אקדמאיים מתקדמים, תתעלם מנושא כל כך מרכזי? האם קביעה אסטרטגית וביטחונית של מומחים מהשורה הראשונה היא רצינית וראוי לקחת אותה בחשבון אם הניתוח שלהם מתעלם באופן כל כך מקומם מהיבט מרכזי? יתרה מכך' ראש הממשלה הוריד להם להנחתה. הם מזכירים במאמרם את אמירתו בנוגע לפגיעה בהרתעה, אך מעדיפים לספר לנו מה טוב בהסכם במקום לדון בנוסף, ובראש ובראשונה, לעומק, בשאלות הכבדות של תופעות הלוואי ארוכות הטווח שלו, שהראשונה והמובהקת שבהם היא האפשרות הריאלית של פגיעה בהרתעה.

השפעת מומחים מראש על קבלת החלטות, וניתוח על-ידי מומחים בדיעבד

פוליטיקאים נוהגים בצדק להתייעץ עם מומחים באורח בלתי פורמלי טרם קבלת החלטות כבדות משקל. אם הייתי בעמדת מפתח אין לי ספק שהייתי מתייעץ עם כותבי המאמר טרם הייתי מגבש את עמדתי בעניין ההסכם הימי עם לבנון. פוליטיקאים מתייעצים עם מומחים על-מנת לשמוע דעה מקצועית נטולת פניות, נטולת מסכות פוליטיות ואינטרסים פוליטיים ועל-מנת לכסת"ח את עצמם בחוות דעת מקצועיות. כאשר עמדות כאלה של מומחים מגבות את עמדת הקברניט והכוורת שמסביבו אשר במקרים רבים, כולל ודאי במקרה של לפיד, היא פרי-לנסרית, מתנדבת, היינו לא נבחרת ולא ממונה, אשר רק חלק זעיר בציבור מודע כלל לקיומה, מסתייעים הקברניטים ומתנדביהם בעמדות המומחים על-מנת לשכנע את מערכות השלטון, משם (כאשר מדלגים בפועל בלולייניות על הכנסת) עמדות אלה מגיעות לבתי המשפט על-מנת לשכנע את השופטים, ושופטים נותנים משקל רב מאוד לעמדות מומחים, ובמידה רבה של צדק, אבל לעיתים אפילו שופטים לא מפעילים מנגנוני בקרה מאוד אלמנטריים ולא מבצעים SANITY CHECK, בדיקת שפיות והיתכנות בסיסית של חוות הדעת. ומה עלול לגרום אפילו לשופטים לעצום עיניים בנושאים כאלה? כמובן דעותיהם האישיות, ותחושת הדחיפות אשר לעיתים היא נכונה ולעיתים היא פיקציה, במקרה של לבנון היה לה בסיס איתן. אינני יודע אם המומחים הנ"ל יעצו לדרג המדיני/צבאי באותה עת אם לאו, אך אם היו מייעצים לי מראש את מה שהם מנתחים בדיעבד, הייתי בלא ספק שולח אותם למסדר נוסף על-מנת שינתחו לפרטים את הפגיעה האפשרית בהרתעה. והרי ברור שהרתעה היא בעיני המתבונן, המומחים שלנו, השרים שלנו, השופטים שלנו משכונת דניה בחיפה, מרמת אביב ומשכונת רחביה בירושלים לא רואים כזה גוואלד במסירה ללבנון של שטחי ים אשר מרביתם לא היו באמת שלנו, אבל מתפקידם של המומחים, השרים והשופטים לחתור להבנת הפגיעה בהרתעה כאשר הם מרכיבים את המשקפיים של חסן נסראללה ושל ההיאטולות לסוגיהם, וכל מומחה אשר מגיש עבודה עליה מתבססת תוכנית לאומית, או מציג חוות דעת המנתחת ביצוע בדיעבד של תוכנית לאומית (ולכן יש לה השפעה על התוכנית הלאומית הבאה), ומתעלמת מפגיעה אפשרית בהתרעה, כאשר הדיון בשאלה הזו הוא מתבקש ובעדיפות גבוהה ביותר, עושה לטעמי מלאכתו לשווא, וכל המסתמך על כזו עבודה עושה לדעתי שקר בנפשו, כי הקורא כזו תוכנית, או מנתח בדיעבד חוות דעת על תוצאות תוכנית כזו, ככל שיש עיניים בראשו, רואה בבירור כי היא לא מתייחסת ולא מנתחת לעומק נושא מרכזי, מה שאמור לטעמי להפוך אותה בעיניו לברכה לבטלה.