הקרבות בסודן נמשכים לא הכרעה יותר משבוע בבירה ח'רטום, הקרבות פרצו ב-15 באפריל על-רקע חילוקי דעות עמוקים בעניין שילוב כוחות "התמיכה המהירה" של מוחמד חמדאן דקלו המכונה "חמדתי" בצבא הסודאני, כפי שקובע הסכם החירום שעליו חתמו שני הצדדים עם הכוחות הפוליטיים במדינה, כדי לסיים את המשבר שפרץ בעקבות ההפיכה של צבא סודן וכוחות "התמיכה המהירה" נגד השלטון האזרחי בחודש אוקטובר 2021. סודן נכנסה למצב של כאוס ביטחוני והמערכה הצבאית משתוללת בין כוחות הגנרל עבד אלפתאח אלבורהאן, מפקד הצבא והשליט בפועל של סודן מאז ההפיכה ב-2021, לבין האיש השני בשלטון, מוחמד חמדאן דקלו חמדתי, מפקד כוחות "התמיכה המהירה", המערכה ביניהם היא במגמה של הסלמה. אלבורהאן הינו ראש מועצת השלטון הזמנית, חמדתי שימש כסגנו של אלבורהאן במועצה הזמנית ושיתף עמו פעולה בהפלת הרודן עומר אלבשיר בהפיכה ב-2019. הקרבות מתפשטים במהירות לחלקים חדשים בבירה ולאזורים חדשים בסודן ובדרפור. מיליוני אזרחים נתונים במצור וחסרים להם מוצרי מזון בסיסיים, המלחמה הופכת למסוכנת והיא עלולה להתפשט למדינות שסמוכות לסודן כמו צ'אד, דרום סודן ואתיופיה. מצרים תומכת באלבורהאן, ואילו איחוד האמירויות תומכת בחמדיתי, שני הצדדים שנלחמים ביניהם פועלים להשיג נשק וסיוע צבאי מגורמים שונים. המשך הקרבות רק יסבך עוד יותר את המצב החברתי בסודן, מדינות זרות מתערבות בסכסוך הפנימי וזה עלול להביא להתמשכות הקרבות. עד כה נמלטו כ-20 אלף סודנים מאזורי הקרבות אל צ'אד הסמוכה שכבר מארחת בשטחה כ-400 אלף סודנים. לפי נתונים של האו"ם, יותר משליש מתושבי סודן זקוקים לשירותים הומניטריים וסובלים מרעב, ההערכה היא שברגע שתושג הפסקת אש בקרבות תתחיל בריחה המונית של סודאנים מהמדינה. חוסר היציבות בסודן מדאיג את המדינות השכנות אליה והמשך המלחמה עלול להביא להתפרקותה למדינת קטנות, היא כבר התפרקה בעבר לסודן ולדרום סואן. האו"ם ניסה מאז תחילת החודש ללחוץ על שני הצדדים היריבים אלבורהאן וחמדיתי להגיע להסכם מסגרת על החזרה לשלטון אזרחי ללא הצלחה, גם המאמצים הבינלאומיים להביא להפסקת אש נכשלו. ישראל עוקבת מקרוב אחר המתרחש בסודן ומודאגת מההתפתחויות שם, משרד החוץ הישראלי פירסם ב-18 באפריל הודעה שבה נאמר כי "ישראל עוקבת בדאגה אחר האירועים בסודן, ישראל רוצה ביציבותה וביטחונה של סודן, ישראל קוראת לכל הצדדים להימנע מאלימות ולחזור למסלול הפיוס הפנימי על-מנת לסיים את תהליך העברת השלטון בהסכמה רחבה". שני הצדדים, הגנרל עבד אלפתאלח אלבורהאן ומוחמד חמדאן דקלו חמדתי תמכו בתהליך הנורמליזציה עם ישראל, לכן ישראל איננה לוקחת צד בסכסוך ביניהם, היא רוצה ששניהם יגיעו להסלמה ופיוס כדי לשמר את תהליך הנורמליזציה עם סודן. שר החוץ אלי כהן ביקר בחודש פברואר השנה בח'רטום ונפגש עם הגנרל עבד אל-פתח אל-בורהאן ועם הצמרת המדינית במדינה, במטרה להביא לחתימה על הסכם שלום עם סודן בעוד כמה חודשים. הצדדים סיכמו את נוסח הסכם השלום במהלך הביקור, שקיבל את ברכת ארצות הברית. גורמים במשרד החוץ הישראלי אמרו אז כי טקס החתימה צפוי להתקיים לאחר העברת השלטון בסודן לממשלה אזרחית, שתוקם במסגרת תהליך המעבר המתנהל במדינה. שר החוץ כהן קידם את הסכם השלום עם סודן עם ארה"ב ודן בנושא עם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, שנתנו את ברכתם והבטיחו את הירתמותם להשלמת התהליך. המלחמה כעת בסודן מסכנת את האפשרות של ישראל להגיע להסכם שלום היסטורי עם מדינה ערבית ומוסלמית בעלת חשיבות אסטרטגית, הסכם כזה יפתח פתח לכינון יחסים בין ישראל לבין מדינות נוספות ביבשת אפריקה. הצטרפותה של סודן להסכמי אברהם סוכמה כבר בתקופת ממשל טראמפ ב-2021 אך מאז לא נחתם הסכם כלשהו בין ישראל לסודן, גם מצרים, מדינות המפרץ ומרוקו הידקו את היחסים עם סודן באופן שחיזק את משטרו של הגנרל אלבורהאן. מי שבוודאי מרוצה ממה שקורה כעת בסודן הינן אירן ותנועת חמאס, סודן ששוכנת לחופי ים סוף הייתה בעבר מוקד פעילות של אירן וחמאס, האירנים הקימו על אדמתה מפעל לייצור רקטות ומחסני תחמושת והעבירה דרכה את אמצעי הלחימה לרצועת עזה, ישראל תקפה מספר פעמים מטרות של אירן וחמאס על אדמת סודן אשר ניתקה את יחסיה עם אירן והטילה סנקציות על תנועת חמאס כדי להתקרב למערב. באירן ובחמאס מרוצים כעת מההתפתחויות בסודן בתקווה שהן יהיו לרעתה של ישראל.