במשך ארבעה חודשים הותקף ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על שממשלתו עסוקה: "בהחרבת הדמוקרטיה", ולא ביוקר המחיה. והנה, עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, הציגו ראש הממשלה, שר האוצר, שר החינוך, את ביצוע הבטחת הבחירות "חינוך חינם מגיל 3-0". צפוי היה כי התוכנית, הגדלת הסבסוד, מס הכנסה שלילי, תתקבל במחיאות כפיים סוערות, אם לא סוערות לפחות מחיאות מעודנות כמו בקונצרט, אם לא כפיים, לפחות מנוד ראש לאות ההערכה על קיום הבטחת הבחירות, אם גם זה לא אפשרי אולי דומיה. אלא שלא מחיאת כף, לא מנוד ראש, לא דומיה. התגובה הצפויה ממי שקראו למאבק ביוקר המחיה הייתה כמעט כמו ביחס להסכמי אברהם, הקטנה, כיווץ, שנמוך, הגחכה, הסתערות בשצף קצף על היוזמה, על הבשורה להיטיב עם ההורים, בדיקת "עובדות" מטעם ומפוזיציה. להקות הפרשנים לענייני כלכלה, לענייני מזג האוויר, לענייני האקלים ביקום, לענייני הכחדת דובי הפנדה בעולם, לענייני הזעם הבלתי נשלט על ראש הממשלה, הזעם התמידי, אש השנאה התמידית. חבורת זועפים אלה, נביאי החורבן הכלכלי והזעם הקדוש, החלו להלום ללא רחם בפרצוף של תוגה, במצח מקומט, בעין רושפת, בשפה רוטטת, בהרמת גבה, בעפעוף ריס, על ההחלטה להיטיב עם ההורים, על ההעזה לקיים הבטחת בחירות. יש מהפוליטיקאים, כמו חלק מאנשי התקשורת, שלא המעשים מעניינים אותם, לא המהות, לא העיקרון, לא הערכים והאידאולוגיה אלא רק זהות העושה, כן ביבי לא ביבי.

ביטול תוצאות הבחירות

ההחלטה לקיים את ההבטחה היא לצנינים במיוחד בקרב מי שהפכו את אי-קיום ההבטחות לאמנות, מי שהפרו הבטחות ברגל גסה, שרמסו כל התחייבות, שבזו לכל ערך, שהמירו את אמונותיהם מבלי שבושה תכסה את פניהם. שוב נחשפת ערוותם לעין כל. לא הרפורמה המשפטית מטרידה אותם, לא יוקר המחיה מעסיק אותם, דבר אחד מדאיג אותם, מציאת הדרך לסילוקו של ראש הממשלה וביטול תוצאות הבחירות בהן העז הימין לחזור להנהגת המדינה. מממשלת ישראל שלא זכתה לשבריר שנייה של חסד ומכהנת רק ארבעה חודשים, דורשים, תובעים, לחולל את התמורות הנדרשות כאן ועכשיו, ואם יתמהמהו יסרקו ציבורית במסרקות של ברזל מלובן. שר האוצר, בלם את העלאת מחירי הדלק וזכה לקיתונות של בוז ולעג, נאבק בהעלאת החלב וזכה לחמיצות מופגנת, פועל ללא לאות לקראת תקציב שיביא בשורה לאזרחי המדינה. אלא, ששוב, הידוע והברור הוכח, יוקר המחיה לא מעניין, הרפורמה המשפטית לא מעניינת, הדמוקרטיה ממש לא מעניינת, דבר אחד מעניין, ביטול תוצאות הבחירות הדמוקרטיות. טוב נהגה ממשלת ישראל אשר השיבה לקדמת השיח את החיים עצמם, לצד הובלת תיקון יסודי במערכת המשפט, חובה לעסוק ביתר שאת בסוגיות הביטחון האישי, הביטחון הלאומי, הכלכלה, יוקר המחיה, התשתיות, החינוך, הזהות היהודית, התרבות, חיזוק המשילות. נדמה כי הגיעה העת לפעול למען כלל ישראל, כולל הציבור החרדי, הערבי, בעוז ובנחישות, לפעול כאילו אין מתקפה קבועה על לגיטימיות הממשלה, לפעול כאילו לא מתקיים מאבק נגד תוצאות הבחירות, לאטום אוזניים, לעצום עיניים, לסכור פה ולבצע את כל החשוב לכלל אזרחי ישראל. חמיצות של מתנגדים היא לא תוכנית עבודה, סירוב קבלת תוצאות הבחירות אינו אמור להאפיל על עשייה, ממשלת ישראל ביד אחת קידום הרפורמה המשפטית ובשנייה פעלו למען כלל אזרחי ישראל, לחיים טובים ולשלום.