תזכורת קצרה: לפני כמה ימים כיניתי לראשונה ב-62 שנותיי כעיתונאי שר בישראל, הלא הוא יריב לוין, בתואר נבל. זה היה בתגובה לנאומו הנורא בו טען כי בית המשפט מגן על טרוריסטים ואנסים.
הבוקר כתב נחום ברנע בידיעות אחרונות כי התברר ששר המשפטים הוא גם שקרן. מבחינה עובדתית מה שאמר באותו נאום בהפגנת הימין על יחסו של בית המשפט לטרוריסטים הפלשתינים ולאנסים אינו נכון, שקר (עד כה ההנחה הייתה שלוין אינו שקרן. יכול להיות שהפך לשקרן מפני שההתרועעות הממושכת עם בנימין נתניהו הנחילה לו בפעפוע גם תכונה זו. אין לדעת).
כל זה מחוויר לעומת הגילוי שהציגה בדקות אלה דפנה ליאל בערוץ-12: לוין נראה אוכל בחברת חרדים ומאשים את ג'ו ביידן כמי שתומך בתנועת המחאה. אני מציע לכל איש ליכוד לחזור ולהתבונן בגילוי של ליאל: בעוד ישראל מנסה באורח נואש לתקן את היחסים המעורערים עם ארצות הברית, שנגרמו כתוצאה מההפיכה המשפטית של ביבי ולוין, חוזר שר המשפטים להשמיע דברי בלע על הממשל האמריקני.
האיש הזה לוין רואה את עצמו פטריוט. אולי הוא כזה. אבל מי שמדבר כמותו עובד בדיעבד בשרות מכונת החרם על ישראל, BDS. יש בהתנהלותו של לוין חטא כפול:
הוא משקר בהציגו את ממשל ביידן כמעורב בתמיכה בתנועת המחאה. וחמור לא פחות: גם אילו השקר הזה היה אמת - רק מטורף פוליטי יעלה טענה כזאת מעמדה כה בכירה בממשלה. מעתה ניתן לומר כי לוין הוא נבל, שקרן וסכל גם יחד, ומה יתחדש עליו מחר?
