הנסיבות הנוכחיות מקשות מאוד על ארדואן, ותורמות לא מעט לתחושת המיאוס בקרב חלקים רבים בציבור הטורקי - רעידת האדמה האיומה בפברואר, שגבתה יותר מ 50 אלף קורבנות, האירה בזרקור על שחיתות ממארת שפשתה בכל דרגי השלטון בטורקיה ותרמה ככל הנראה לתוצאות החמורות ולהיקף ההרוגים הגבוה ועל כך שתקציבי ענק הלכו לכיסי פקידים במקום ליעדם האזרחי תשתיתי. הכלכלה הטורקית על הקרשים - הלירה הטורקית קרסה, האינפלציה עומדת על עשרות אחוזים, ומדיניותו הכלכלית של ארדואן פגעה ב״חיים עצמם״ של טורקים רבים יותר מהכל. הניהול האחראי שאפיין את שנותיו הראשונות בשלטון - נעלם לחלוטין.

ארדואן פיטר כזכור שלושה נגידים של הבנק המרכזי בתוך שנתיים, מינה את חתנו לשר האוצר ללא כישורים מתאימים, וכפה על הבנק המרכזי לנהל מדיניות מוניטרית כושלת וחסרת היגיון כלכלי. דווקא ארודאן, זה שבעשור הראשון לכהונתו שיקם והזניק את הכלכלה הטורקית להיות אחת הצומחות והמתפתחות בעולם, הוא זה שאחראי כעת להתרסקותה, ולכך שרמת החיים של טורקים רבים התרסקה בדרמטיות, והעתיד לא מבשר טובות. חשוב לזכור שבעשור האחרון פעל ארדואן בעקביות לביצור שלטונו, שינה את שיטת המשטר לנשיאותית (קודם לכן כיהן כר״מ ולממשלה היו סמכויות ביצועיות רבות, אך מאז השינוי החוקתי היא הפכה, כמו הפרלמנט באנקרה, לסוג של חותמת גומי כשבידי הנשיא סמכויות נרחבות מאוד). כך שלא רק את הכלכלה ריסק ארדואן, אלא גם את הדמוקרטיה בטורקיה - אילוף מערכת המשפט,ריסוק התקשורת החופשית, מאסר ליריבים פוליטיים ועוד. טורקיה היא כיום מדינה אוטוריטרית, עם שלטון נשיאותי סופר ריכוזי, בלי איזונים ובלמים. ניסיון ההפיכה ביולי 2016 רק האיץ ביתר שאת את תהליך ההשתלטות של ארודאן על כל גורמי הכוח, כולל טיהורים המוניים בצבא ובכוחות הביטחון, כמו גם בכל השירותים הציבוריים - ממורים ומרצים באוניברסיטאות ועד ארגוני חברה אזרחית.

מי שאמור למנף את הנסיבות הללו לטובתו בקלפי הוא כמאל קיליצ'דראולו בן ה 74, מנהיג מפלגת האופוזיציה הראשית - ״מפלגת העם הרפובליקנית״ (CHP) - העומד בראש קואליציית שש מפלגות שרצה יחד ומה שמאחד אותה זה בעיקר הרצון לשים סוף לשלטונו של ארדואן. קיליצ'דראולו הבטיח שאם ייבחר יפעל מייד לבטל את מהלכיו של ארדואן, ישיב אותה למסלול הדמוקרטי וישקם את כלכלתה. במידה רבה, הבחירות ביום ראשון יכריעו לאן מועדות פניה של טורקיה בשנים הקרובות - האם להמשך השקיעה עם שלטון ארדואניסטי אוטוריטרי, או לכיוון התאוששות מחודשת של הכוחות הפרו דמוקרטים, שינסו לשקם את הכלכלה, להשיב את אמון המשקיעים הזרים ע״י ייצוב הספינה, שחרור אסירים פוליטיים רבים וטיהור אווירת הפחד שמאפיינת כיום את הפוליטיקה והרחובות בטורקיה. לניצחון של האופוזיציה יהיו גם השלכות אזוריות חשובות מאוד, מתוקף היותה של טורקיה חברת נאט״ו חשובה. הפסד של ארדואן יביא כמעט בוודאות לשיפור דרמטי ביחסי אנקרה-וושינגטון ואנקרה-נאט״ו. יהיו לו גם השלכות מרתקות על יחסי טורקיה עם רוסיה, אבל לזה אקדיש שרשור נפרד, כיאה. הפרלמנט הטורקי מונה 600 מושבים. לגבי המרוץ לנשיאות - אם אף מועמד לא יקבל יותר מ 50%, הרי שייערך סיבוב שני ב 28 במאי. הסקרים העדכניים מלמדים על יתרון קטן לקיליצ'דראולו על פני ארדואן, וסיבוב שני. חשוב לציין - אחוז החסימה בטורקיה עומד על 5%. אזרחים טורקים מעבר לים מצביעים אף הם, ומספרם הכולל עומד על 3.4 מיליון בני אדם, מתוכם 1.5 מיליון בגרמניה, 400 אלף בצרפת. הם כבר החלו להצביע בשבוע שעבר, ויכולים להצביע עד מחר. כמעט חמישה מיליון מהמצביעים בבחירות בטורקיה יצביעו בפעם הראשונה - אלה הם צעירים שלא הכירו דבר פרט למנהיגותו של ארדואן, ולהצבעתם תהיה השפעה קריטית על התוצאות. איך יגיבו למשבר הכלכלי הקשה? אחוז ההצבעה בבחירות בטורקיה גבוה מאוד בד״כ - בין 80% ל 90%, וכך צפוי להיות גם הפעם.