הוותיקים שביננו ודאי זוכרים כי את יום העצמאות חתם באופן מסורתי אירוע "פסטיבל הזמר והפזמון" שנערך במוצאי החג והפך אירוע מרכזי של יום העצמאות. שידור הפסטיבל הועבר בשידור חי ברדיו בקול ישראל ובהמשך עם הקמת הטלוויזיה הישראלית גם בטלוויזיה וזכה לשיעור האזנה גבוה.
את התחרות הגה יזם, חוקר ועורך המוזיקה ישראל דליות. הוא פנה להנהלת קול ישראל באמצעות מנהלו יצחק שמעוני, ושניהם הוזמנו למחלקת הטקסים שהייתה חלק ממשרד ראש הממשלה בראשותו של טדי קולק. הפסטיבל אורגן בשנותיו הראשונות על-ידי קול ישראל והוועדה לחגיגות יום העצמאות, אשר מונתה על-ידי מנהל ההסברה של משרד ראש הממשלה.
פסטיבל הזמר והפיזמון נמשך לאורך שני עשורים מ-1960 עד 1980 עם הפסקות פה ושם. לא פעם נטען מצד אנשי מוזיקה וראשי רשות השידור כנגד "רמת שירים נמוכה" בפסטיבל הזמר והפזמון, והיו שנים שהושמעה דרישה לבטלו או לשנות את מתכונתו, ואכן רבים מהשירים שהשתתפו בו נשכחו עם השנים ואיש לא זוכר אותם. אולם רבים אחרים זכו להצלחה גדולה ולגרסאות כיסוי רבות וחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי.
מאחר שהתחרות אורגנה והופקה על-ידי קול ישראל ובהמשך על-ידי רשות השידור, השירים שהושמעו בפסטיבל והזמרים שהופיעו בו ובמיוחד הזוכים במקומות הראשונים זכו להשמעה מוגברת ולתהודה בתחנות הרדיו ובהמשך גם בטלוויזיה הישראלית. עבור לא מעט זמרים שימש פסטיבל הזמר "קרש קפיצה" להשתלבות וקריירה מצליחה בעולם הזמר והתרבות בארץ.
בין האישים המזוהים עם הפסטיבל חנוך חסון שהפיק וערך כמעט את כל פסטיבלי הזמר והיה בעל השפעה רבה על בחירת השירים והמבצעים והמלחין והמעבד גיל אלדמע שהיה מהמנהלים והמעבדים המוסיקליים בחלק גדול מהפסטיבלים. מנצחי התזמורת הקבועים בפסטיבל היו גארי ברתיני, משה וילנסקי ויצחק גרציאני.
את פסטיבל הזמר והפזמון הנחו לאורך שנותיו שלושה מנחים: יצחק שמעוני בין השנים 1971-1960 רבקה מיכאלי בין השנים 1980-1972 וב-1972 הצטרף למיכאלי כמנחה הפסטיבל באורח חד-פעמי יוסי בנאי.