ביבי מבָּרווֵז שוב וגנץ מופתע... שוב

השאלה אם בני אדם משתנים מטבעם או מכורח הנסיבות, היא נושא בעל חשיבות עליונה לחוקרים במדעי החברה והרוח כמו סוציולוגים, אנתרופולוגים ופילוסופים. ככה פתחתי בפוסט שכתבתי ב-30.10.2009. אם מנהיגים כמו בנימין נתניהו משתנים או לא זה גם עניין שאנשים רבים בעולם עוסקים בו, אך בראש וראשונה עניין מן המעלה הראשונה לאזרחי ישראל. ומה שחשוב עוד יותר הוא האם הם משָנים. רק באגדה של האנס כריסטיאן אנדרסון, ה"ברווזון המכוער" הופך לברבור, אך בעצם הוא ברבור מלידתו. אלא ככול היצורים, ובייחוד בני אדם, כשהם נולדים הם מכוערים. אבל ברווז אמיתי הוא ברווז. מכאן האמירה של המשורר האמריקני ג'יימס וויטקום רילי: (1849-1916) "when I see a bird that walks like a duck and swims like a - duck and quacks like a duck, I call that bird a duck" - אם אני רואה עוף שהולך כמו ברווז, שוחה כברווז ומגעגע כברווז - אני קורא לו ברווז. בפוסט בחודש מרס 2015 שוב נזקקתי לדימוי, אבל אז ציינתי כי בכל הקשור לביבי - הוא ברווז צולע. אבל הוא נשאר ברווז. אילו מדובר בעיתונאי אפשר היה לומר עליו כי באמתחתו כמות בלתי נדלית של "ברווזים עיתונאיים" - לאמור דברים מופרכים ושקריים. בחדשות כאן 11 ברשת ב' ביום ד' 24.5.2023, לאחר אישור תקציב המדינה כשביבי נשאל בדבר הרפורמה המשפטית, הוא ענה ללא היסוס שהיא עדיין על הפרק. על כך הגיב ראש הרשימה הממלכתית בני גנץ כי "אם הרפורמה המשפטית תחזור על סדר ימה של הממשלה נרעיד את המדינה ונעצור אותה". הוא הוסיף ואמר כי "נתניהו שוב שיכור כוח אחרי שהעביר תקציב שיתפוצץ לנו בפָּנים. טיפשות היא לחזור על אותו דבר ולחכות לתוצאות אחרות", אמר. ביבי, כצפוי, כעבור כמה שעות, דיבר על הרפורמה בהסכמה. אבל גם בזה אין חידוש. זה ברווזי מובהק. כל זה הובא בתקשורת על כל הכרוך בכך לרבות השיחות אצל נשיא המדינה. עם זאת אני מבקש לעמוד על התופעה שקשורה בבני גנץ. גם הוא חוזר על דברים ידועים לכל דרדק באשר לטבעו של ה-ביבי. והוא, בני גנץ, הפוליטיקאי האחרון שביבי אמור להפתיע אותו, שכן הוא התנסה אתו בצוננים וברותחים, בשקרים, בתככים, בבוגדנות, בבושות וכלימות שהביאו את האיש הזה אל סף התמוטטותו פוליטית שלא לדבר על פגיעה קשה באדם עצמו. והנה הוא שוב מגלה את הברווז ששמו ביבי. אני מעריך את בני גנץ וכפוליטיקאי אפשר לומר שהוא בעל יושרה והוא בעל עבר מפואר בצה"ל שסיים כרמטכ"ל. הוריו, ניצולי שואה, שעלו ארצה כמעפילים וגורשו על-ידי הבריטים לקפריסין. הוא לא "ילד שמנת" והוא לא מתלהם.

להרחיב את המחאה לזירות חשובות

מסיבה זאת, כפי שאני טוען וחוזר וטוען באחרונה בכול פוסט שיש לו קשר למציאות הפוליטית. ביבי לא יכול אחרת, ובמצב שלו עכשיו גם אילו רצה הוא אינו יכול. ולכן המסקנה הבלתי נמנעת היא שגם אם יושג הסכם אצל נשיא המדינה בכול ההיבטים של "הרפורמה המשפטית" - כל אחד ימלא את חלקו. הנשיא ישיג פשרה, הצדדים יציגו הסכם וביבי יעשה את מה הוא יודע לעשות. לכן טוב שהמחאה מופנית עכשיו יותר ויותר לדברים ספציפיים. כמו שוד הקופה הציבורית בתקציב. זה בא לידי ביטוי בהקצאת סכומים כסף גדולים למגזר החדרי שם הוא אינו מפחית את העוני אלא מרבה את הבערות, ומשחית את האליטה הדתית. בכול הקשור לאפליה לטובת ההתנחלויות, אלה באות על חשבון תקציבים לחינוך, לבריאות, לרווחה, לאוכלוסייה הקשישה בתחום הקו הירוק. אסור שההתנחלויות תהיינה פרות קדושות גם אם המאבק הוא פחות קונצנזואלי מאשר נגד החרדים והחרדלים. כאן קיימת הבעיה של מדינה יהודית, אם לא נשכיל להיפרד מן הפלשתינים בהקדם, אם גם בשלבים. זירה נוספת היא ערביי ישראל. חרף הכשלון הצורב של ההנהגה הפוליטית שלהם ואי זריקת דם חדש לצמרת, הם אזרחי ישראל מקופחים ויש להיאבק על השוויון שלהם. אשר לבני גנץ, במחשבה שנייה עלה בי רעיון פילולוגי לגבי שם משפחתו של בני גנץ. ידעתי את הפירושים אך ליתר ביטחון הצצתי ב"וויקימדיה" בכול הקשור לשם גנץ. וזה מה שמצאתי לגבי השם - "גנץ Ganz: בגרמנית פירוש המילה הוא "שָלֵם", אבל בתור שם משפחה יהודי הוא ככל הנראה מגיע מהשם גנז (Gans), שמשמעותו "אווז". לאמור אם ברווז נשאר ברווז, אווז הוא אווז. מופתע, הייתי אומר.