הייטק ישראלי - תמונת מצב נתוני הפתיחה המאתגרים של ישראל גדושים בטרור ומלחמה אך דלים באוצרות טבע וגשם. נתונים אלו הביאו להלך רוח של להיות-או-לא-להיות, נטילת סיכונים, חלוציות, פטריוטיות, אין-דבר-העומד-בפני-הרצון וחשיבה מחוץ לקופסא. כורח המציאות והלך רוח זה מביאים לזרם אדיר של טכנולוגיות ביטחוניות ואזרחיות.
טכנולוגיות אלו כוללות את מערכות ההגנה נגד טילים "חץ", "כיפת ברזל" ו"קלע דוד", כולל מערכות לייזר ליירוט טילים ומזל"טים; מטוסים זעירים ללא טייס וחלליות זעירות, קטנות ובינוניות; אבטחת שדות תעופה וחיישנים לזיהוי מנהרות-טרור; וכמו-כן, מצלמת וידאו הקטנה בעולם (0.99 מילימטר), המכילה 45,000 פיקסלים ומיועדת לאנדוסקופיה חד-פעמית; מערכות ראייה, בינה מלאכותית ונהיגה אוטונומית לשדרוג נהיגה זהירה; טכנולוגיות ניווט ועידכוני תנועה; עגבניות זעירות, הגנה על חיטה מפגעי טבע, הפקת מים מאוויר לח, טפטפות, התפלת מי-ים ומיחזור מי-שופכין; זיכרונות ניידים (USB); "מג'יק ג'ק" לשיחות חינם לחו"ל; מיקרו-מחשבים/מעבדים; אנטי-וירוסים; זיהוי פנים; ראייה ממוחשבת ומערכות ביוניות לסיוע למשותקי רגליים, ועוד.
רוב הטכנולוגיות הנ"ל מוצאות דרכן לחברות ענק בארה"ב ומשדרגות את רמת הרפואה, בריאות, תקשורת, רווחה, תעבורה, חקלאות, השקייה, ביטחון פנים וחוץ בארה"ב ומדינות רבות בעולם. ישראל היא בין מרכזי ההייטק המובילים בעולם יחד עם עמק הסיליקון, סן פרנציסקו, אוסטין, ראלי, דורהאם ובוסטון בארה"ב, בנגלור, שטוקהולם, הלסינקי ולונדון.
כ-400 ענקיות הייטק בעולם - רובן מארה"ב - הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, כדי למנף את כוח-המוח והניסיון הייחודי של ישראל. לדוגמה, John Deere ו-Monsanto בתחום החקלאות; General Electric, Johnson & Johnson ו-Philips בתחום הרפואה; Pfizer, Bayer ו-Merck בתחום התרופות; Intel, AMD, Marvell, Nvidia Texas Instruments, Applied Materials, ו-Qualcomm בתחום המוליכים למחצה; General Motors, Ford Motor, Honda, Mercedes Benz ו- Skoda בתחום הרכב; Microsoft, Oracle, McAfee, Autodesk ו-PTC בתחום התוכנות; Sony, Siemens, Samsung ו-LG בתחום האלקטרוניקה; AT&T, Vonage ו-Fujitsu בתחום התקשורת; IBM, HP ו-Dell בתחום המחשבים; eBay, Google, Facebook, Yahoo ו-PayPal בתחום האינטרנט; Intuit, Citigroup, MasterCard, Visa ו-Barclays בתחום השירותים הפיננסים; מוטורולה ונוקיה בתחום הטלקום; Xerox ו-Hewlett Packard בתחום טכנולוגיות מידע; PepsiCo בתחום עיבוד מזון; Mitsubishi בתחום סחר בינלאומי; ועוד.
לפי Financial Data
PitchBook, ב-2022 הייתה ישראל שנייה בעולם בהשקעות קרנות הון סיכון זרות לנפש (506 דולר לנפש) אחרי סינגפור (695 דולר), ולפני ארה"ב (357 דולר), שוויץ (273 דולר), פינלנד (232 דולר), בריטניה (190 דולר), איחוד האמירויות (168 דולר), שוודיה (157 דולר), קנדה (117 דולר) וצרפת (104 דולר).
לפי
Deloitte, ישראל היא המובילה בעולם במספר חברות הזנק לנפש. ישראל גם המובילה בעולם במספר עובדי הייטק לנפש: 140 ל-10,000 איש ואחריה ארה"ב עם 85 ל-10,000. ישראל שנייה, אחרי ארה"ב, במספר פרסומים מדעיים לנפש.
למגזר ההייטק הביטחוני והאזרחי חלק נכבד בהפיכת ישראל למכפלן-דולרים ומכפלן-עוצמה עבור ארה"ב. ישראל תורמת, באמצעות שיתופי פעולה טכנולוגים ותעשייתיים עם חברות מארה"ב, לביסוס הבכורה העולמית של הטכנולוגיה האמריקנית.
סוד היתרון התחרותי של ההייטק הישראלי ההייטק הישראלי מפיק תועלת רבה מגלי העלייה לישראל, המעניקים לישראל כישורים וניסיון של יוצאי תרבויות מגוונות ובוגרי מערכות חינוך שונות בארה"ב, ברה"מ לשעבר, אירופה, אמריקה הלטינית ואוסטרליה. המגע המקצועי בין העולים לבין בוגרי מערכות חינוך וצבא ישראלים מביא לתשואה גבוהה (1+1=3).
מגזר ההייטק בישראל נהנה מתרומה שולית גבוהה של בוגרי יחידות ההייטק בצה"ל, שחלקם מאותרים על-ידי צה"ל עוד בהיותם תלמידי תיכון. השירות הצבאי מעניק לנוער כלים להחלטות במצבים של חיים ומוות, התאוששות מהירה ממצבי משבר, חידושים ואלתורים.
ההייטק הישראלי נהנה מפירות שיתוף הפעולה והפקת לקחים שגרתיים ויומיומיים בין מסגרות התעשיה, מחקר, אקדמיה וצבא.
שיעור הפריון הגבוה בעולם החופשי (ובמיוחד תנופת הפריון החילוני), וגבוה מכל מדינות ערב להוציא את עירק, מעניק לכלכלת ישראל רוח גבית עזה.
לפי הבנק העולמי היקף ההשקעה במגזר ההייטק בישראל ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא הגבוה בעולם: 5.4% בהשוואה לקוריאה הדרומית (4.81%), שבדיה (3.53%), בלגיה (3.48%), ארה"ב (3.45%), יפן (3.26%), אוסטריה (3.20%), שוויץ (3.15%), גרמניה (3.14%), דנמרק (2.96%), OECD (2.96%), פינלנד(2.94%), איסלנד (2.47%), צרפת (2.35%), וכו'.
צמיחה ייחודית של כלכלת ישראל 2022-1988 - אוכלוסייה: מ-4.4 מיליון תושבים ל-9.5 מיליון
- תוחלת חיים: מ-75 שנים ל-82 שנים
- תוצר לאומי גולמי: מ-37 מיליארד דולרים ל-490 מיליארד דולרים
- תוצר לאומי גולמי לנפש: מ-8,000 דולרים ל-52,000 דולרים
- יתרות מטבע חוץ: מ-6 מיליארד דולרים ל-200 מיליארד דולרים
- יחס בין חוב לאומי לתוצר מקומי גולמי: מ-155% ל-61%
- יצוא: מ-10 מיליארד דולרים ל-160 מיליארד דולרים
- מספר סטודנטים במכללות ואוניברסיטאות: מ-70,000 ל-350,000.
הנתונים הנ"ל מובילים למסקנה שישראל מהווה מקרה חריג של "חוק התשואה השולית הגוברת", ושמשברים ומתיחויות מבית ומחוץ הם מהמורות בנתיב לצמיחה כלכלית דרמטית.
לדברי Gilder George, גורו הייטק מארה"ב: "ישראל היא ממובילי העולם בעיבוד שבבים, אלגוריתם רשת, פיתוחים רפואיים... התפלת מי-ים ומיחזור מי-שופכין... הגנה נגד טילים, לוחמה רובוטית ומטוסים זעירים ללא טייס.... הביטחון הלאומי והצמיחה הכלכלית של ארה"ב מושפעים יותר ויותר על-ידי שדרוג הכלכלה והטכנולוגיות בישראל. עמידה משותפת של ארה"ב וישראל תרתיע ותביס כל אויב....ארה"ב זקוקה לישראל כפי שישראל זקוקה לארה"ב".