מיד כשהתברר כי עלה בידי המחנה הדמוקרטי לבחור בקארין אלהרר לוועדה למינוי שופטים, אבל מחוקקי הדיקטטורה השיגו דחייה של חודש ימים בהפעלתה, הגיח הנחש הפוליטי יריב לוין ממאורתו בהודעה כי ימשיך להחדיר ארס לבג"ץ. דבר לא איכפת לו, הוא בשלו.
בו ברגע דבריו של לוין השפיעו על המתרחש במשק. השקל שעלה מעט בתחילת השבוע צלל במחדש במהירות חסרת תקדים לתהום; אף לא סטרארט-אפ אחד הגיע לישראל ברבעון האחרון; לוין דיבר וחלקו בעליית הריבית ל-4.75% היה 1.25%. איש אנוכי ומזיק;
דבריו גרמו לשכנה ממול בעיר מודיעין לא לשלוח את הילד/ה לגן כי אין כסף, וצריך להקדים את התשלום למשכנתה ששר המשפטים גרם לנסיקתה, לעלייתה; ובאשמתו לשכן שעד לפני שבועיים התהדר בהעסקתו בהייטק - "הקטר של ישראל" אין סיבה להתעורר בבוקר. לוין בחקיקת הזדון שלו גרם במישרין או בעקיפין לפיטוריו.
הוא רואה אימא שנאלצת להישאר בבית ואבא שאיבד את מקום עבודתו ואת העולם נדהם מן הדמיון בין ממשלתו של בנימין נתניהו לבין בניטו מוסוליני - ולא איכפת לו. שר המשפטים הוא מין רחבעם מודרני, רוצה פשיזם, ומי יעמוד בדרכו?
אפילו ביבי אינו יכול לבלום את לוין. מה חשב לו, שאפשר לחסום אדם כפייתי שהתנהלותו מעידה כי הוא נקי מכל "חן וחסד ורחמים"? כמה רשע מתנקז בשר משפטים אחד?