• בוז - לניצב יורם סופר, שהשר איתמר בן-גביר רוצה ביקרו ומתכוון למנותו למפכ"ל. בראיון זקוף קומה שערך איתו יוסי מזרחי בערוץ-12 הוא אמר דברים מעוררי סיוט:

- אין צורך בשמונה חודשי מחאה, יש בחירות. זה מספיק. האיש הזה פשוט אינו מבין מה היא דמוקרטיה. - סופר אינו מסוגל לומר כי יאמר "לא" לשר. להפך, יפעל על-פי הנחיותיו. אין לו הסתייגות אם, למשל, דגל שחור יתנופף מעל להוראת בן-גביר? מזרחי שאל היטב, בלי מורא ובלי חנופה. זה מזכיר ראיון שערך בנימין נתניהו עם מועמדו לראשות המוסד. תהיה נאמן לי? שאל ביבי בעזות מצח את המועמד, וזה - נדהם - השיב כי יהיה נאמן למדינת ישראל ולחוקיה, ואיבד בכך את התפקיד המיוחל. עד כה היה עלינו לחשוש בהפגנות מבריוני נתניהו. מיום בחירתו העתידית ללשכת המפכ"ל ניאלץ להוסיף לרשימת המאיימים גם את סופר. הוא פשוט לא יספור את האנרכיסטים האלה.

• בוז - לחילונית עזת פנים וחסרת ידע שפגעה בצעיר חרדי ישראל יונתן הירש אשר נסע עימה באוטובוס בהוד השרון. הוא דיבר עימה באורח מכובד על כך, שהיא שוללת את זכותו לחבוש כיפה. היא אינה אוהבת חרדים. החרדי הפתיע אותה באומרו כי הוא משרת כסרן ביחידה צבאית מובחרת. לא הייתה לה היכולת הנפשית לבקש ממנו סליחה. רק אחרי שעות כאשר עודד בן עמי שאל אותה אם היא יכולה להתנצל השיבה בחיוב. אחי החרדי, סרן ה., חזק ואמץ.

אגב, לא הבנתי מדוע בחדשות ערוץ-12 לא הראו כמעט את מראה פניה וגם לא נקבו בשמה. אילו זה היה להפך - היו מפרסמים את השם, נכון? או שאני טועה?

• בוז - לשופרות של ביבי, שבמקום לגנות או לפחות לשתוק תומכים במועמדותו של אפי נוה לראשות לשכת עורכי הדין. כל המוסיף גורע.