מחוזות דרעא וסוידא בדרום סוריה הפכו למרכז של פשע והפצת סמים. הצבא הסורי אינו שולט בשטח והדרוזים נאלצים לקיים מיליציית הגנה. לפי התקשורת באזור סוידא, סובלים הדרוזים מהתנכלויות, מרציחות ומחטיפות וגם חשופים לסחר בסמים. ערוץ סוידא 24 פרסם לאחרונה מאמר ארוך ומפורט שבו חשף את חומרת הבעיה של קרטלי הסמים. לטענת הערוץ, לא רק חיזבאללה והדיוויזיה הרביעית מעורבים בסחר, אלא גם המודיעין הצבאי, הכפוף ישירות לנשיא בשאר אל-אסד. מנהיגי העדה הדרוזית חוששים לצעירים מכיוון שמחוז דוידא, בו חיים רוב בני העדה, נמצא על מסלול סחר הסמים בין סוריה לירדן. יש להניח, כי חלק מהסוחרים מנסים את מזלם בקוניטרה הסמוכה, כדי להבריח סמים לישראל דרך הגולן.

הצבא הירדני מחסל עשרות סוחרי סמים בשנים האחרונות בגבול סוריה. הממלכה ההאשמית מתמודדת עם הצפה של מיליוני כדורי קפטגון מסוריה. המאבק בסמים הגיע לשיאו לפני כחודש, כאשר חיסל חיל-האוויר הירדני את ה"אסקובר של סוריה", מרעי רמת'אן, שהתעשר מסחר הסמים בדרום סוריה. ירדן משמשת כתחנת מעבר למסלול סחר הסמים בדרך לסעודיה ולנסיכויות המפרץ, הצרכנים העשירים של הסמים. כל המעורבים במסלול ההברחה מתעשרים בקלות ומרוויחים סכומים דמיוניים ביחס לממוצע בארצם. יש לזכור כי העוני הקשה במדינות אלה תורם לא-מעט להצלחת ההברחות. בסעודיה מתפרסמות ידיעות רבות בשנים האחרונות על תפיסת סמים המוטמנים בתוך סחורות תמימות כביכול, בהן פירות וירקות, ומובלות על-ידי משאיות מירדן. נכונותה של ירדן להפציץ סוחר סמים בשטח סוריה, מראה עד כמה חמור נגע הסמים וכמה רחוק מוכנה הממלכה ללכת בהתמודדות עם הבעיה.

השבוע התקיים בעירק שבוע "לא לסמים". משרדי הפנים והבריאות הפיצו כרוזים ותעמולה בקרב שבטים ובבתי ספר כדי להעלות את המודעות לסכנה הטמונה בסמים. נתונים שהתפרסמו בכינוס נגד הסמים שנערך במחוז נינווה בשבוע שעבר קשים מאוד: במהלך 2022 נעצרו 14 אלף איש באשמת סחר בסמים. בחצי השנה האחרונה נעצרו בממוצע 41 עירקים באשמה דומה. עד כה דווח על 7,400 עצורים ב-2023. עירק מוצפת בסמים מכל הכיוונים. מצפון-מערבה מגיעים סמי קפטגון מהגבול הסורי ובדרומה חשיש וקריסטל מהגבול האירני. המחוז הבעייתי ביותר הוא אל-אנבאר הגובל עם סוריה וירדן. ממשלת עירק מנסה ליצור תיאום בין מדינות האזור בלחימה בסוחרי הסמים. בעירק הוקמו השנה שישה מרכזים לטיפול במכורים. בין הסיבות להתפשטות תופעת הסמים: העוני (סמים זולים כקפטגון), התפרקות המסגרת המסורתית (ירידת השפעתם של אנשי הדת, התפרקות המבנה המשפחתי, ירידה בסמכות הבית-ספרית), הקלה בענישה והיעדר משילות שלטונית. לדוגמה, עד 2003 היה עונש מוות בחוק העירקי נגד סוחרי סמים. מאז, הקלה הממשלה בענישה על עבירות סמים וקבעה מאסר של 20 שנה, מה שפגע בהרתעה. רבים מסוחרי הסמים צמחו משני המגזרים - הבדואי והחקלאי, מה שמאפשר להם להכיר את השטח טוב יותר מכוחות הביטחון ולמצוא נתיבי הברחה חדשים ללא הרף. גם "אסקובר הסורי" היה בעבר חקלאי. עם זאת, הדרכים להברחה מושפעות גם מההתפתחויות הטכנולוגיות. בשבוע שעבר הפיל הצבא הירדני מל"ט מסוריה שנשא 500 גרם סמי קריסטל. למרות הפיוס האזורי עם משטר אסד בסוריה, סוגיית הסמים צפויה להוות גורם מעכב בהתקדמות המו"מ בין הליגה הערבית והמשטר בדמשק. הסיבה היא עומק מעורבותו של המשטר הסורי בקרטל הסמים.

בזמן שישראל מתמקדת באיומי הטרור והטילים שסביב ישראל, מתגבר האיום של הסמים, שהוא מסוכן לא פחות. מגפת הסמים של המזרח התיכון אינה רק איום חיצוני, הסמים מחלחלים פנימה לתוך העורף של מדינת ישראל. מקור איום הסמים אינו שונה מזה של הטרור והטילים - מדובר בעיקר ב"ציר ההתנגדות" של אירן, המשטר הסורי וחיזבאללה. אך בניגוד לטילים, הסמים חודרים לחיינו לפעמים מבלי שנרגיש ומגיעים אלינו במהירות - מבקעת הלבנון ומסוריה לגבול ומשם היישר לילדינו בבתי הספר ובמסיבות, ולצעירים והמבוגרים בינינו בקיוסקים ובפיצוציות.