לצערי, אני מקליד את צירוף המלים לכלל משפט - מדינת ישראל זקוקה לעילת הסבירות, כי מה שיש לנו זו ממשלה מאוד לא סבירה. מה שהולך ונרקם, שרוב קטן מאוד של 64 חברי כנסת ישראל יאשר את הצעת חוק הסבירות מול אופוזיציה המונה 56 חברי כנסת. מסתבר, שעם האישור של הצעת החוק גם בניסוח החדש, נהיה עדים למציאות חדשה, בה לא יהיו כבר כל חסמים מפיטורי שומרי הסף והחלטות שרירותיות, שאינן עומדות במבחן הביקורת. אני מצר על כך, שממשלת ישראל לא אימצה את התפיסה המתחייבת, ששלטון הרוב של 64 חברי כנסת מול 56 הוא אינו העיקרון היחידי במשטר דמוקרטי. משטר דמוקרטי גם מחייב אותנו להכשיר קרקע להתקיימותן ולהתבססותן של מערכות האיזון והבלמים של כל שלוש הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת. מצער, שהקואליציה הנוכחית אינה מוכנה לאימוץ תהליך, הקובע שמה שחייב להיות ברור, שאף לא אחת משלוש הרשויות אסור שיהיה לה את הכוח האבסולוטי. כל אחת משלוש הרשויות שצוינו לעיל חייבת להיות נתונה לפיקוחן גם של הרשויות האחרות. מה שנרקם על-ידי הרוב הקואליציוני הנוכחי, זו הימנעות מוחלטת של ההידברות לקראת סלילת התובנה להרמוניה בין שלוש הרשויות. הרמוניה בין שלוש הרשויות אינה נוצרת על-ידי הצגת המערכת המשפטית כגוף עוין. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גד לימון, שהשתתף בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אמר ביום א' 16 ביוני: "הצעת החוק לביטול עילת הסבירות מהווה פגיעה רב מערכתית בגופי אכיפת החוק". גד לימון הבהיר, שאין שחר לאמירה, שנוסח ההצעה רוכך. לדעתו, נוסח הצעת החוק הוחרף. כן הדגיש, שרוב הגורמים המקצועיים התנגדו בעקביות להצעת החוק, ואף הביע צער על היחס והביקורת שהייתה בישיבת הממשלה נגד היועצת המשפטית. אני מסיים בתקווה, שראש הממשלה, שנמצא כי הוא בריא, יעמוד כצוק איתן מול גורמים הרסניים בממשלתו, ויענה בחיוב לבקשת נשיא המדינה להמשיך בתהליך ההידברות.