ממשלו של ג'ו ביידן זועם על בית המשפט העליון האמריקני, שבנטייתו השמרנית צמצם את זכותן של הנשים לבצע הפלה, פגע בלהטבי"ם, בפיקוח על מכירת נשק לאזרחים ובהתמודדות עם השינויים במזג האוויר.
ממשלתו של בנימין נתניהו אף היא זועמת על בג"ץ. ההסבר שלה הפוך: שופטיו ליברלים ודמוקרטים ומגינים על זכויות האזרח. השלטון בישראל בנחשלותו מסתייג ממאפיינים אלה.
באמריקה ביקשו הסנאטורים וחברי בית הנבחרים מטעם הדמוקרטים לתקוף בחריפות את השופטים השמרניים. זה פופולרי מאוד בשנת בחירות.
בישראל ראשי הקואליציה אינם חדלים מלחתור תחת מעמדו של בית המשפט בחקיקה ובמהלכים פוליטיים. גם זה פופולרי מאוד לקראת הבחירות. ביידן כועס על שופטי העליון בארצו. ביבי מסתייג מהם בארץ. מה ההבדל ביניהם?
הבוקר פורסמה ב"ניו-יורק טיימס" כותרת שנכתבה באותיות קידוש לבנה: Biden resists pressure to criticize court. (ביידן מתנגד ללחץ לבקר את בית המשפט). יש גם הסבר: אומנם לדעת ביידן השופטים טעו, אבל חשוב מכל לשמור על מעמדו העצמאי של המוסד גם במחיר של בליעת הכעס עליו והשלמה עם הכרעתו. אין סיכוי שביבי יגיב כך. זה כל ההבדל. זה הבדל שהוא הכל.
כך ייפתח בעוד כמה שעות יום השיבוש הגדול. אהוד ברק המרחיק ראות ומסתכל במציאות בגובה העיניים מפרסם בהארץ מכתב אל הנשיא יצחק הרצוג היוצא לשיחה עם ביידן. מי ייתן ולא ייתן יד לחיזוק מעמדו מחדש של ביבי החותר תחת הדמוקרטיה. גם מאמר פרי עטי מתפרסם בישראל היום על ביבי המייחל לשני נסים אשר יחלצוהו מעמדתו הנחותה, כפל של Deus ex machina.
הימים קשים. רבים נסעו לנופש בחו"ל. השמש לוהטת כבשבוע שעבר. האספלט כבשן, נמס. חלק מהשוטרים מאיימים על אזרחים שלא כדין. אנו בעיצומה של מלחמת העצמאות השנייה. הדבקות במשימה תגבר. אנו נעמוד במבחן. בלי לפקפק ובלי להרהר ובלי רוח נכאים, כפי ששינן המח"ט הנערץ שלי נתן (נתק'ה) ניר בקרב השריון עם המצרים במלחמת כיפור: "אין זמן לשאול מה יהיה. צריך לטעון את הפגזים".
מחר נחזור לזירת הרחוב. בל ייעדר איש מבני האור. כפי שכתב בשורה אלמותית אברהם (יאיר) שטרן: "משורה ישחרר רק המוות". אילו רק יכולנו לסגור עם אמריקה עסקת חליפין: ביידן אלינו, ביבי אליהם.