ביביסטים חסרי גבולות מנהלים מסע הכפשה הגובל בפראות לשונית, שמקבילתה היא רק פרעות בתקיפת גוף, נגד אהוד ברק. לא שאסור למתוח עליו ביקורת. לא שאין במה לבקר אותו. למשל, האינטליגנציה הרגשית שלו זקוקה לשיפוץ.
אך ברק הוא דמות נדירה. לוחם המעוטר בחמישה צל"שים. מפקד סיירת מטכ"ל הן בעת שחרור המטוס של סבנה על חטופיו, הן מי שעמד בראש מבצע אביב נעורים בלב ביירות ב-1973. הוא גם הרמטכל שקידם את צה"ל להיות צבא דיגיטלי מזהיר.
ב-62 שנותיי כעיתונאי פגשתי את כל מנהיגי ישראל ורבים בארצות הברית. כדי לא לערוך השוואות אומר כי הוא מצוי בחוד העליון של התבונה. גם שלא כפוליטיקאים רבים הוא אינו משקר. ממש לא (הביביסטים מכירים מישהו כזה?). ברק מדבר בגובה העיניים. השכלתו כה רחבה, שלעתים מביך לדבר עימו. קשה להפתיעו. בעיקר יש בו חיות אדירה של סקרנות, שמעוררת השתאות.
אם מישהו סבור כי ברק קרא למרד בממשלה אפשר לטעון זאת. לכל היותר הנושא מצוי במחלוקת. ראיון עימו לפני שלוש שנים חזה כמעט במדויק את התהליך שהביא את ישראל למצבה הנוכחי. הוא הזהיר, לא הטיף. לקרוא לכלוא אותו? להעמידו לדין? זו ממש תביעת ביוב.
אפשר לחלוק על ברק. ראוי. אני עצמי מצוי לא אחת במחלוקת עימו. אבל מה שעושים הביביסטים לאיש כה מיוחד, עם סגולות כה רבות וגם כשלים, נקרא בעברית של פעם - רצח אופי.