שתי הערות מקדימות לפוסט הבא::
- הכותרת לקוחה משיר השלום של יעקב רוטבליט, שנכתב לאחר מלחמת ששת הימים, ובהמשכה נאמר "הביאו את היום". אני מוצא הקבלה בין מלחמת 1967 לבין מאבקנו להגנת הדמוקרטיה 2023.
- את עיקר דעתי הבעתי בפוסט הקודם "עד כלות" ולא התכוונתי להוסיף עליו הלילה, אך התעבו כמה נושאים המצדיקים הערות דחופות, וכך אני מוסיף עתה כמה תובנות.
מלחמת ששת הימים לא פרצה כאשר ישראל התעלמה מאזהרתו של שארל דה-גול להימנע מפעילות צבאית, ובוקר אחד חיסל צה"ל במפתיע את חיל-האוויר המצרי ואנו עכברי היבשה, שישבנו בזחל"ם הנקרא עדיין חרמש, חצינו את הגבול לסיני. היא החלה שלושה שבועות קודם כאשר גמאל עבד אל נאצר יצא מדעתו ובאורח חד-צדדי הפר את התחייבויותיו הבינלאומיות בסוגרו את מיצרי טיראן בפני ישראל ובסלקו את משקיפי האו"ם ממדבר סיני.
את תפקידו של נאצר לפני 56 שנים ממלא במלחמת השחרור הנוכחית יריב לוין, רודן ממשלת ישראל. בבת אחת, חרף כל הניסיונות להרגיע את האזור, שניהם הלמו באורח חד-צדדי.
בנימין נתניהו שיקר הלילה (איזו הפתעה!) באומרו כאילו הממשלה הייתה מעוניינת בפשרה, בהסכם. הרי אילו חשב - כמו שהוא מטיף בצביעות - שאחדות האומה כה חשובה היה מרכך בעצמו, ביוזמתו, כמנהיג הבולט את ההצעה הקיצונית שאושרה בכנסת. כך נוהג מנהיג אחראי הרואה עצמו כאבי האומה ו"ראש ממשלה של כולם". פשוט אחיזת עיניים, פשוט עבודה בעיניים.
נאצר פתח במלחמה נגד ישראל לפני 53 שנים. ביבי פתח היום במלחמה למיגור בית המשפט העליון ולביטול כתב האישום הפלילי נגדו. שניהם יחוו תבוסה. באוזני אחיותיי ואחיי למאבק אני מבקש לצטט ש"אל תירא עבדי יעקב", לא רק שאין לנו ארץ אחרת אלא גם אין לנו דרך אחרת.
האזנתי עתה לדבריהם של אמנון אברמוביץ, ד"ר אילנה דיין וגיא פלג - כל אחד בסגנונו - שהבהירו כי הממשלה יצאה למלחמה, ושוב צצה ההשוואה לששת הימים. אז, כאשר היה ברור מה עשה נאצר איבדה הממשלה את עשתונותיה והחלה לבזבז זמן, והמטכ"ל הזהיר את העומד בראשה לוי אשכול כי מצרים מתחזקת וישראל מאבדת גובה והרתעה, ורק למרבה מזל הצטרפו משה דיין ומנחם בגין ויוסף ספיר לממשלה והמלחמה יצאה לדרך.
מה ההקבלה? יאיר לפיד ובני גנץ וראש המוסד דוד ברנע מייעצים לאנשי המילואים והמוסד לא להגיב אלא להשתהות כמו ממשלת אשכול הכושלת ב-1967. הם מכניסים את הציבור הדמוקרטי לתקופת המתנה, שתחרוך את עוצמת המאבק נגד הדיקטטורה. זו אשליה, אז כהיום. המלחמה ההיא נפתחה בסגירת מיצרי טיראן והנוכחית בהחלטת מליאת הכנסת לבטל את עילת הסבירות.
לא, יאיר ובני ודדי, צה"ל נחלש והדמוקרטיה מתרופפת כאשר אתם מציעים דחייה בתגובה לאש חיה בלתי חוקית מטעם לוין. הממשלה פתחה במלחמה על חרותנו ושום תקופת המתנה לא תועיל. גם בעיניי - שלא שללתי עד הבוקר פשרה סבירה (אם מותר להשתמש במילה זו).
אין מה להמתין. כל מי שיכול ומעוניין וחרד ודמוקרט ואוהב ישראל, ויש בידיו מה לעשות להפלת הממשלה בלי אלימות מוזמן וצריך לעשות זאת עכשיו. לא כאשר בג"ץ יתכנס באיטיות סבירה (שוב המונח הזה) לדון בחוקיותו המפוקפקת של החוק.
עזות המצח של לוין כפי שנראתה בוויכוח עם יואב גלנט בייסוריו מאוששת את הצורך לדחות את הנימוסים שהפגינו מנהיגי יש עתיד והרשימה ממלכתית. חובה לפעול בכל האמצעים הלא-אלימים, כאן ועכשיו. בשבת, הפרופסור שקמה ברסלר מתבקשת לכנס תחת קורת גג אחת, מעל בימה אחת בקפלן, את קברניטי מלחמת השחרור השנייה. "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".