ההפטרה לפרשת ראה בספר ישעיהו פרק נ"ד פסוק י"א פונה ל"עֲנִיָּה סֹעֲרָה", היא העיר ירושלים, ומבטיחה לה מציאות חיים חדשה עם בנית הבית הלאומי המתחדש - "הִנֵּה אֲנִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וְיִסַּדְתִּי בְּסַפִּירִים". ובהמשך מבטיח עתיד "וְרַב שָׁלוֹם בָּנַיִךְ."
בפרק נ"ה פסוק א' מבטיח הנביא ישעיהו מציאות כלכלית בה "כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כֶּסֶף - לְכוּ, שִׁבְרוּ וֶאֱכלוּ. לְכוּ וְשִׁבְרוּ בְּלֹא כֶּסֶף וּבְלֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב". המציאות האידאית השמימית הטובה והמיטיבה עם בני הארץ השבים למולדת, אותה חוזה הנביא ישעיהו בהפטרה לפרשת "ראה", עומדת בסתירה מוחלטת למציאות החיים שהתרחשה בחיי ישעיהו וגם זו המתרחשת בחיינו באלו הימים, במציאות של בוני הבית הלאומי השלישי.
באלו הימים, בביתנו הלאומי השלישי, לא הרביצו פוך ולא יסדו ביסודות ביתנו הלאומי את הַסַּפִּירִים, כשאיש מארגוני הטרור הערבי יָרָה בזדון באיש משמר יהודי בעיר תל אביב והרגו, ואיש מארגוני הטרור היהודי יָרָה יום אחד לפני כן בזדון באזרח ערבי והרגו. למרבה הצער, לארגון הטרור היהודי יש זרוע מבצעת בממשלת ישראל, כששר בישראל מהלל את רצח האזרח הערבי.
מתועב המפגין הערבי בעיר תל אביב, שרצח איש ממשל יהודי, מתועב המפגין היהודי בכפר בשומרון שרצח אזרח ערבי.
למרבה הצער, הממשל בביתנו הלאומי השלישי לא פרס נדבכים יישומיים להפטרת השבוע הבאה עלינו לטובה. לא ניתן לחסר המזון בישראל אפשרות לִשְׁבּוֹר שבר בלא כסף, אלא ממשלנו העדיף לכונן מציאות של האמרת מחירים מטורפת למוצרי מזון בסיסיים.
כואב לי, שהשר לביטחון לאומי שלנו הכריז על החשודים יהודיים ברצח פלשתיני כראויים לקבלת צל"ש. מצער
שהשר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, הוא אדם, שהוגשו נגדו עשרות כתבי אישום ושהורשע שמונה פעמים, ובכלל זה הורשע בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות.
אני מתעב את הערבי שלחץ על ההדק ביום שבת וקטף את חייו של אבא לשלושה ילדים בעיר בת ים. אך השר לביטחון לאומי מהלל את היהודי שלחץ על ההדק והרג אזרח ערבי ורואה בו כמי שראוי לקבל צל"ש.
לא ניתן לשים קץ למציאות החיים המדממת במדינת ישראל היקרה לנו, כשאל מול הנגע הפלשתיני המדמם באכזריותו את חיינו, אנחנו מציבים בחזית הקדמית של חיינו את המבקשים לדמם את חיי העם הפלשתיני, ובמיוחד שהם גאים במעשיהם וזוכים למלוא הגיבוי מאנשי הממשל בישראל.