זיגי הוא זינגר נפל בשבי כחייל מודיעין בחרמון. הגעתו לחרמון ערב יום הכיפורים הייתה מקרית בגלל החלפה של חבר שיצא לחופשה. בספר מתאר זיגי את חווית הנפילה בשבי מהמוצב המותקף, את הדרך לדמשק ואת שמונת חודשי השבי.
המיוחד בספר זו לעומת ספרים אחרים של הנופלים בשבי היא האופטימיות הבלתי נגמרת של זיגי גם בחוויות הקשות ביותר שעבר. קשה להבין מה המשמעות להיות נתון לחסד ולשבט ובמיוחד של הסורים. מאידך האופטימיות של זיגי שכפי הנראה היא חלק מאישיותו סייעה לו רבות להגבר על החוויה הקשה הזו.
לצד חווית השבי יש סיפור אהבה של החייל זיגי בחיילת מודיעין בבסיס שכן, שושי שמה, ההמתנה שלה לחזרתו והחזרה לחיים.
יש משהו בדרך הסיפור שמעניין, האירועים שחווה זיגי מול החוויות המקבילות של שושי חברתו בתאריכים הזהים. מומלץ.