"מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל" - מילים אלו הן מהמצוטטות ביותר מתוך מגילת העצמאות—יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, 24 באפריל 2023.

מהותה של המדינה, כפי שהיא מגולמת במגילת העצמאות, היא היותה מדינה יהודית ודמוקרטית-- אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראשת התוכנית למשפט וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, 1 בפברואר 2023. מגילת העצמאות של ישראל היא האביזר בשימוש תכוף אצל מתנגדי הקואליציה הנוכחית, במסגרת הכוריאוגרפיה הקדחתנית נטולת היגיון וההגינות שלהם נגד כל יוזמה מצד הממשלה בראשות בינימין נתניהו. מעמד של קדושה? במשך עשרות שנים, נותרה מגילת העצמאות מסמך שזכה לתשומת לב נדיר למדי בדיון הפוליטי הישראלי. אולם לאחרונה, היא התגלתה מחדש, והועלתה למעמד של קדושה כמעט, המגלם בתוכו את כל הערכים הנעלים ביותר בציונות. על-פי מתנגדי הממשלה הנוכחית, קיים חוסר הלימה מוחלטת בין תוכנה של המגילה לבין מהות יוזמות הממשלה—ובראשן הרפורמה המשפטית הידועה לשמצה בקרב רבים. אין זה מפלא, אפוא, שהמגילה הופיעה כאביזר בולט במהלך המחאות נגד הרפורמה. כך למשל, העתק ענק של המגילה נתלה מבניין עריית תל אביב, בעוד שבמקום אחר בעיר, נפרס עותק רב-ממדים כשטיח ברחוב. מהות המגילה: בחירת מלים מגמתית ומוטית אחד המתנגדים הנחרצים לרפורמה המוצעת הוא דייוויד הורוויץ, עורך העיתון המקוון Times of Israel. קביעתו לגבי המגילה היא מדויקת מילולית, אך מטעה מהותית. לדבריו: "מגילת העצמאות שלנו ערבה שמדינת ישראל "תבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני מוחלט לכל תושביה ללא הבדל דת, גזע ומין; היא תבטיח חופש דת, מצפון, שפה, חינוך ותרבות.' " בנימה דומה, ראשת התוכנית למשפט וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, פנינה שרביט ברוך, התריעה: "יש להיזהר זהירות יתרה מהפרת האיזון העדין בין הרכיב היהודי-לאומי לרכיב הדמוקרטי-ליברלי במהותה של מדינת ישראל, כפי שעוגן במגילת העצמאות." כמו-כן, יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הצהיר, תוך בחירה מגמתית, מוטית ומטעה של מילות המגילה: "'מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל' - מילים אלו הן מהמצוטטות ביותר מתוך מגילת העצמאות" כמוצאי שלל רב... מספר פוליטיקאים, שטופי-איבה כלפי נתניהו, זינקו על גילויה מחדש של המגילה כמוצאי שלל רב, במאמץ לרותמה למאמציהם לסכל את הקואליציה. כך לדוגמה, יאיר לפיד עם הרדידות השטחית האופיינית לו, הציע שדרך מוצא מהמבוי הסתום המשפטי תהיה לחבר חוקה—דבר שלא עלה בידי מנהיגי המדינה שמונה עשורים כמעט—כאשר המגילה תהווה פרק הפתיחה שלה. לדבריו: "עלינו לעגן בחוק את העובדה שמדינת ישראל, 'תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת." ' כפי שציינתי קודם לכן, קשה לדעת אם אותם מתנגדי הממשלה, חסידי המגילה כביכול, טרחו כלל להתעמק בתוכן המסמך, אותו הם מאמצים בלהט כה נלהב, או שמא הם פשוט מקווים שקהל היעד שלהם לא עשה זאת אחרי כללות הכל, הדגש במגילת העצמאות של ישראל, הינו באופן מכריע על ריבונות יהודית ועצמאות מדינית של היהודים במולדתם עתיקת-הימים—לא על ממשל ליברלי-דמוקרטי המגילה: מרשם עבור ריבונות יהודית - לא דמוקרטיה ליברלית . למעשה, ניתוח תוכן של המגילה—ולו החטוף ביותר—יחשוף שהמילה "יהודי" מופיעה בה 20 פעם—כולם כמעט בהקשרים של ייסוד ריבונות והפעלתה, עצמאות לאומית והגדרה עצמית יהודית. לעמת זאת, המילים "שווה/שוויון" מופיעות פעמיים בלבד—וזאת בהקשר של זכויות אזרחיות, לא לאומיות. המילים "דמוקרטי/ה" ו"ליברלי/זם" אינן מופיעות בה כלל. מראשיתה, המגילה רווית אזכורים של מקום לידתו ההיסטורי של העם היהודי, לקשר שלו לארץ, למסורת ולמורשת היהודית—ושומו שמיים—ל"ספר הספרים הנצחי"—אשר יעוררו, רובם ככולם, רתיעה (ואף דחייה) אצל רבים ממשתפי ההפגנות נגד נתניהו, שכעת זועקים לאמצה כלב ליבה של התורה החברתית-פוליטית בה הם מתיימרים לדגול. מומלץ, אפוא, למנהיגי האופוזיציה לעיין במשלי איזופוס 629) לפנה"ס-584 לפנה"ס), שהתריע: היזהרו ממה שמייחלים, שמא יתגשם.