כולם מדברים על טאיוואן, איש לא מדבר על הפיליפינים. ובלי להיות אלרמיסט כי אני מאמין שגם שם הסיכוי לעימות קטן יחסית - חבית אבק השריפה שם נראית עם סיכון התלקחות לא פחות ואולי אפילו משמעותי יותר. בימים האחרונים מתפתח סוג של עימות עקרוני בין סין לפיליפינים באזור ריף סקארבורו. שתהן טוענות כי השטח השנוי במחלוקת שייך להן. סין, כמו ביתר תביעותיה בים סין הדרומי מתבססת על תשעת ה"קווקווים" (nine dash line - בטח יש תרגום מוצלח יותר) ולשיטתם מדובר בכלל באי חואנג-יאן. הפיליפינים טוענים שהשטח שלהם כי הם המדינה הקרובה אליו ביותר (מרחק של כ-120 מייל ימי). זו לא הפעם הראשונה שהאזור נמצא במחלוקת, אבל בשבוע שעבר הפיליפינים גילו שהסינים הציבו מחסום ימי צף שנועד למנוע מסירות דיג פיליפיניות לדוג באזור העשיר בדגה. הפיליפינים באקט של מחאה חתכו את החבל שהחזיק את המכשול הצף הסיני - כאן בסרטון. המדינות החליפו האשמות כשמשרד החוץ הסיני קורא לאקט הפיליפיני "פארסה" ומבטיח להגן על הריבונות הסינית באזור. בניגוד לתקריות קודמות לאחרונה באזורים סמוכים שבהם הסינים "התקפלו" מול הפיליפינים מטעמים שונים, הפעם הם מבהירים שהם לא מוכנים לוותר. משמר החופים הפיליפיני מצידו הבהיר כי הוא בוחן אמצעים שונים להבטיח את חופש השיט והדיג של ספינות פיליפיניות באזור. נראה ששני הצדדים לא נסוגים מעמדותיהם כרגע, וזה מגיע אחרי תקופה מתוחה מאוד שבה סין המשיכה בהפגנות שרירים בים סין הדרומי, כשהפיליפינים האשימו אותם בשימוש באמצעים אלקטרונים לפגיעה באינטרסים פיליפינים באזור. במקביל גם הודיעו הפיליפינים שיעניקו גישה לכוחות האמריקנים לארבעה בסיסים נוספים בפיליפיניים - צעד שבייג׳ינג גינתה בחריפות כמסוכן. מאז שנגמרה תקופת שלטונו של דוטרטה שנטה יותר לכיוון סין, הפיליפינים חוזרים לחזק את הקשר עם ארה"ב על חשבון שכנתם האזורית. אז המתח גובר, אבל כביכול הוא לא מאוד שונה מהסכסוכי הגבולות שיש לסין עם הודו למשל. אז למה חבית אבק השריפה הזו כל כך מסוכנת? - כי בניגוד להודו, וגם בניגוד לטאיוואן - לארה"ב יש הסכם הגנה פעיל עם הפיליפינים שנחתם ב-1951. זו לא ברית צבאית בסגנון נאט"ו המחייבת את ארה"ב לפעול בכל מתקפה, אלא הסכם דומה לזה שיש לארה"ב עם יפן או קוריאה, לפיו אם אחד הצדדים יותקף באזור, הצד השני להסכם "יפעל כדי להתמודד עם הסכנות המשותפות בהתאם לתהליכים החוקתיים שלו.". זו לא לשון מחייבת לחלוטין להתערבות צבאית, אבל אם יהיה עימות צבאי, אפילו קל וללא תוקפנות סינית מובהקת בין סין והפיליפינים, וארה"ב לא תפעל באופן תקיף להגן על האחרונה - זה יהיה סימן שאלה, שלא לומר סימן חולשה, גדול מאוד לגבי היכולת לסמוך על מי שאמורה להיות המגנה של מדינות האזור מתוקפנות סינית. ומשם הדברים יכולים לתדרדר מהר מאד.