בימים האחרונים אני מוצא את עצמי מאיץ בזוגות חברים שכבר יוצאים תקופה ארוכה להתחתן כבר ולעשות ילדים. לדעתי סגרתי כבר איזה 5-4 חתונות של פצועים או בני משפחות שכולות (אני מפעיל לחץ פיזי לא מתון עד שנעתרים). במיוחד לבנים: לא צריך להתלבט עד אין סוף. מתקדמים, מתחתנים, עושים ילדים ושמחה.
הניצחון על אויבינו לא יהיה רק במכת הגיהנום שנשחרר עליהם בשדה הקרב, אלא גם ביצירת חיים חדשים שלנו, העם היהודי, כאן בארץ ישראל. באופטימיות, בבניית דור חדש, באמונה, בצמיחה מתוך הכאב הנורא שלנו.
לא חייבים אולם שמחות מפואר, או קייטרינג ולהקה. אפילו לא שמלת כלה. אפשר גם על מדים, עם רב צבאי, ובקבוק יין פטישים צבאי ועוף ואורז של הטבח הגדודי. אין כמו עם ישראל. בדמייך חיי.