למבצע הנחיתה בחוף נורמנדי, ב-6 ביוני 1944, קדם מבצע הטעיה והונאה מתוחכם ועצום ממדים "מבצע פורטיטיוד", שנועד להטעות את הפיקוד הגרמני ביחס לאזור בו תתבצע פלישת בעלות הברית. המגמה הייתה לשכנע את היטלר והפיקוד הנאצי שהנחיתה בנורמנדי איננה הפלישה האמיתית, אלא מבצע הטעיה. המטרה הייתה לרתק כוחות גרמניים גדולים ככל האפשר, למשך כמה שיותר זמן, להגנה על אזורים בהם לא נועדה להתבצע הפלישה, ובכך להקל על הנחיתה בחופי נורמנדי, ולעכב ככל האפשר את הזרמת העתודות הגרמניות לאזור נורמנדי לאחר הפלישה.
שטחים גדולים מאוד הוקצו לצורך ההטעיה ובהם טנקי-דֶמֶה רבים, סדנאות שריון, מסלולי תעופה ועוד כדי להטעות את המודיעין הגרמני לגבי השטחים שמהם תתבצע הנחיתה. זה היה חלק בלתי נפרד מן המערכה ותרם את חלקו בהטעיה של האויב הנאצי.
מבצע פוֹרטיטיוּד יוני 1944
ואילו אצלנו כבר בראשית המערכה בעזה מומטר על הציבור שיטפון של אזהרות לגבי הכניסה הקרקעית ומשך השהות של כוחות הכיבוש. ומה שלא עושים שר הביטחון והמפקדים הבכירים בצה"ל לרבות דובר צה"ל, עושים עשרות פרשנים וכל זה מן הסתם חלק מן המטרה הברורה שהיא לבלבל את האויב. אלא שדיסאינפורמציה לא מדודה פועלת לא פחות על הציבור הרחב שהוא מוטרד לגבי המחיר של כניסה קרקעית, וגם כאן נוקבים בכמות במקום מספרים, וזה מפחיד ומזעזע.
חלק גדול מן הציבור מבולבל מאוד ושמעתי מאנשים רציניים שמשוכנעים כי מרוב דיבורים על-כניסה קרקעית לעזה לא תהיה כניסה בכלל. אחרים חושבים שזאת תהיה כניסה מוגבלת וקצרה. שכן שלטונות הצבא מדברים בפה מלא על שהות ממושכת עד כדי שנה וזה לא מתקבל על השכל הישר.
לפיכך המסקנה היא שבצד הברברנים, שלהם הקדשתי את הפוסט הקודם, יש את היורים מכול הכלים ולכול הכיוונים דיסאינפורמציה שבה כמו כל אמצעי מסוגו חייב להיות מדוד כדי לבחון את התועלת מול הנזק. לכך מתווסף גורם ההשהיה שמותח את עצבי הציבור. וגורם נוסף הוא שגם האויב - החמאס - מוסיף את שלו כדי לבלבל את הציבור. שחרור שתי הנשים בעלות אזרחות אמריקנית הוא אמצעי תעמולה מתוחכם מאוד. בזמנים כאלה היייתי מייחל דובר צה"ל כנחמן שי. הוא לא רק ייעץ לשתות הרבה מים אלא מסר מידע מדוד ולעתים מרגיע. זה היה במלחמת המפרץ ב-1991 כאשר על תל אביב נפלו טילי "סקאד" וחבשנו מסכות.
במערכה בנורמנדי לא רק האויב לא ידע היכן תתבצע הפלישה אלא גם הציבור לא ידע. כאן זה לא נורמנדי והציבור הישראלי הוא ציבור ערני מאוד ויש חשיבות רבה מאוד שלא להונות אותו, ובוודאי לא לזמן ממושך.