רגע לפני כניסה למערכה יבשתית. אני חש הלילה כמו בחשיכה ההיא ערב מלחמת ששת הימים לפני 56 שנים כאשר נכנסנו לרכב - אז קראו לו זחל"ם - וחיכינו לפרוץ מלחמת ששת הימים, ואפשר כי מחר נהיה כבר כולנו במקום אחר, אז הנה - רגע אחד לפני:
- ראיון מעולה של שגרירת ישראל בבריטניה ציפי חוטובלי בטלוויזיה האנגלית. יש בינה לביני מחלוקת-לשם-שמיים שמרקיעה שחקים, אבל תמיד-תמיד-תמיד ידעתי כי יש לה יכולות ייחודיות. ממליץ לממשלת ישראל להפיץ את הראיון (עם מראיינת שאיני יודע מה שמה) בכל השגרירויות הישראליות בעולם, דברי אלוהים חיים.
- וראיון מעולה גם לאהוד אולמרט עם בן כספית ועמית סגל בערוץ-12. הוא לא הניח אבן שלא הפך באשר לאחריותו של בנימין נתניהו לטיפוח חמאס. ביבי עלה לשלטון שנתיים אחרי שחמאס השתלט על רצועת עזה, וארבע שנים אחרי ההינתקות. דהיינו, אין שום קשר בין ההינתקות לבין חיזוק חמאס. אריאל שרון עקר את גוש-קטיף והשאיר את הרצועה בידי הרשות הפלשתינית, שביבי רמס למען חמאס.
ביבי טוען שאינו אחראי? האם הוא יודע מי הוא האדם שנאמר עליו כי "אינו אחראי למעשיו"? בוודאי שהוא יודע. כשאומרים זאת עליו הוא מגיש תביעות דיבה.
- אולמרט דילג על שלב הפתיחה: חמאס השתלט על הרצועה ב-2007 ואולמרט - חבול ממלחמת לבנון השנייה בה פתח בלי מחשבה תחילה - לא העז לשלוח את צה"ל למנוע זאת בעזה. זו הייתה טעותו. אבל הקונספציה של לעודד את חמאס על חשבון הרשות הפלשתינית כדי לא לנהל משא-ומתן שייכת כל כולה לביבי, רק לביבי, חד וחלק.
- ועוד ראיון: עמוס ידלין ואחרים החלו לשבח את תקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים בהם צה"ל הצטייד ונערך לקרבות. זה כזב כמו הניסיון הנואל לזכות את גולדה מאיר מאחריותה לסיכול המשא-ומתן עם מצרים למניעת מלחמת יום הכיפורים (היא בוודאי סיכלה.) ובכן זה כך: המודיעין טען ב-1967 שאין מלחמה. גמאל עבד אל נאצר לא קרא את הדוחות של ראש אמ"ן אהרון יריב ופלש לסיני וסגר את מיצרי טיראן. צה"ל היה מבולגן כמו עכשיו. מחסור בציוד רב מכל הסוגים. הרמטכ"ל יצחק רבין התמוטט ויצא מכלל פעולה. ההמתנה לא הביאה כל תועלת אלא להפך, צה"ל מצא בסיני צבא יותר מעובה ומחופר מאשר אילו היה מוכן כראוי ולא משתהה. ההשתהות לא הייתה פרי חוכמה אלא תוצאה של אובדן דרך בציר החשיבה והפעילות של ראש הממשלה לוי אשכול והרמטכ"ל רבין, ולמרבה המזל בתקופה זו נכנסו לממשלה מנחם בגין, משה דיין ויוסף ספיר.
- ובמה שיש לו קצה חוט לאירועים הדרמטיים שאנו עומדים בפניהם: דיין היה בעל חשיבה מקורית ייחודית. הוא ביטל את תוכנית המטכ"ל להדוף את הצבא המצרי רק עד ג'בל ליבני אלא הורה להכות בו בכל סיני, ולהחזיר את המצב לקדמותו. אבל היו לו שתי הסתייגויות והמטכ"ל (שלא סלח לו את מינויו לשר הביטחון) התעלם ממנו, כפי שאישרו בזיכרונותיהם האלופים יצחק חופי וישעיהו (שייקה) גביש:
- לעצור 10 מילין מתעלת סואץ כדי שמצרים לא תחסום אותה. המשך תנועת האוניות יקטין את החשש למלחמה נוספת כי נאצר לא ירצה לוותר על הכנסה של מאות מיליונים בשנה. אך צה"ל הגעע לגדות התעלה, בכייה לדורות.
- לא לכבוש את רצועת עזה אלא להשאירה תחת ניהול מצרי. אלוהים אדירים, תארו לכם שהמטכ"ל היה מכבד את ההנחיה של דיין. או-אז הבוקר היינו קמים ליום עבודה שקט בכל רחבי ישראל.