אני תוהה ביני לבין עצמי למה ציפיתם הנהגת החמאס כאשר התכנסתם והחלטתם בעניין התקיפה על ישובי הדרום ועוטף עזה. תרשו לי לכנותכם במעין "חיבה", מח"ח - מועצת חכמי החמאס. האם חשבתם גם על היום אחרי ששקדתם במשך כשנתיים על תכנון ההפתעה ביום שמחת תורה וכמעט הצלחתם. אתם המתיימרים להיות מועצת החכמים של הגוף הרצחני שתחת פיקודכם, הוריתם בנבזותכם לרצוח, לטבוח, לאנוס, לשרוף, לערוף, לבזוז, לבתר גופות גם של אישה הרה ולחטוף תינוקות, זקנים נשים וטף. ושיאו של קתרזיס, חמאסניק רוצח לטענתו 10 יהודים, נוטל את הטלפון של אחת הנרצחות ומתקשר להוריו לבשר המעשה להתפאר.
איזה פרי בטן שטני של בן אנוש. אני תקווה שהאקדמיה ללשון עברית תשב על המדוכה ותמצא מילה הולמת למחבל. המילה הסטנדרטית שחוקה ואינה עונה למציאות. אנחנו ספגנו בכאב עצום את מעשי השטן, אבל התאחדנו. את התוצאה הזו של האיחוד בינינו לא שקלתם כנופיית מח"ח ובזאת כשלתם. סברתם שאנחנו בשקיעה, נחלשנו, אנו מתעמתים בתוכנו, אוחזים איש בצואר רעהו על-רקע הרפורמה/המהפכה המשפטית וזו שעת כושר להכות באנו. אבל הפלא ופלא גרמתם לנו, לבצע הלכה למעשה את ה"גר זאב עם כבש" "וארי עם גדי ירבץ". המחלוקות בינינו התפוגגו כמו אבק ברוח וכולם כיום כאגרוף אחד מולכם. באופן פרדוקסלי אנו מודים לכם. קמנו מיגון לקראת נצחון ואח"כ יבוא יום הפרעון.
אנשי מילואים שבים ארצה מטיול בחו"ל וההתנדבות מרקיעה שחקים. ימין ושמאל חבוקים איש על כתפי רעהו, לובשים מדים ומייחלים לטהר את קיני התופת שבניתם במנהרות בהן אתם חבויים. האלוף במילואים שזיהה "תהליכים" לבש את מדיו והציל עשרות צעירים מאותה מסיבת תופת. העם קם בהמוניו ומינה שרי מאות ושרי אלפים למתן עזרה וסיוע לאזרחים בהם פגעתם. אדון יחיא סינוואר דובר עברית מלוטשת ובקיא ברזי ההיסטוריה הצבאית והמדינית שלנו, שכחת מה שגולדה מאיר לחשה באוזנו של ג'ו ביידן לפני 50 שנה. "אין לנו לאן ללכת". וכשאין לאן ללכת קמים מעפר ונלחמים. כל זה פרח מזכרונך יא יחיא. לבטח כשאתה מקשיב לשאון פצצות מטוסנו מעל המקום בו אתה רובץ הינך מכה על חטא. סברתם חברי מח"ח כי כיבוש ישובים בעוטף ולו לרגע יביא אותנו להניף דגל לבן. מסתבר כי לא. מנגד להערכתי האסטרטגית הצנועה אתה וחבריך לא תניפו דגל לבן, כי פשוט לא תספיקו, תחוסלו מן הסתם טרם הנפת היד.
זכור את ה-7.10.23 כיום כיבוש, יום אחד בודד בלבד. לאחריו והלאה יוותרו בישובים גופות שליחיך הרצחניים למאכל לעוף השמים, שאפילו את קברותיהם נמנע ממך לפקוד. מנהיג שנמנע מלספוד את נופליו, אינו אלא חדל אישים. ומה לגבי האזרחים התמימים בעזה, האם לא חשבת מה יעלה בגורלם? חלקם התפרנסו בשטחי המדינה שתקפת. באחת טרקת את הדלת בפניהם להמשיך ולזון את יקיריהם. אתה מנהיג מזן מיוחד במינו, מנהיג שבחר לפגוע באזרחיו, נתיניו. מה הספקת בחייך? לעמוד ברשות שאפילו אין לה דירוג אשראי, רשות פושטת יד הנזקקת לסיוע הומניטרי סביב השעון. רשות הנתמכת בצלב האדום.
הפכת לקבלן הריסות של עזה העלית והורדוס של עזה התחתית. כל המילארדים שקיבלת לשיקום הרצועה הוסללו לבניית בונקרים ויצור רקטות. להזכירך מה עלה בגורלם של מנהיגים שהסתתרו בבונקר. חסידך מכנים אותך שאהיד, הצחקת אותנו. בבואך למרומים תחליף חוויות עם אדולף וזוגתו אווה שרבצו בבונקר טרם פרידתם מהעולם. תפגוש את נתיניך מזי הרעב שמן הסתם יעשו בך שפטים. לידיעתך אף בתולה לא תחכה לך שם. מספרים עליך שחלית בסרטן בהיותך אסיר בכלא, בכית כילד על מר גורלך. שאהיד לא בוכה אלא מקבל בשוויון נפש את גורלו. רופאנו - רופאי הכיבוש - הצילו אותך ממוות. והרי לנו התודה!!
בעודי שוקד על כתיבת הדברים, הפציעה בפנינו יוכבד (יוכקה) ליפשיץ בת 85 מקיבוץ ניר עוז שאותה חטפת. יוכקה האצילית ידעה חרף התופת שחוותה להודות על פת לחם וגבינה שנתת לה ובאקט של פרידה מהרצועה לחצה את ידו של שובה חמוש שהעניק לה מעט חסד בטרם שחרורה. מסתבר שיוכקה ובעלה שעדיין ספון במרתפים שיצקת נהגו להסיע תושבים עזתים לטיפול רפואי בארץ. חומר למחשבה מי אתה וחבריך ומי האויב המדומיין שיצרת. הרי לך אבחנה בין שניים שהם תוצר של זרע אדם שנברא בצלם לעומת השליח שלך המבשר להוריו על רציחת יהודים, תוצר מובהק של זרע פורענות. מהיום והלאה נגזר עליך ועל חכמי החמאס להיות ספונים בבונקרים, נמנעים ממגע של קרני השמש.
אני מקווה שדאגתם לכמות מספקת של ויטמין די. כל רחש חשוד ורעם חרישי יגרמו לך להקיץ ולקפוץ ממקום מרבצך שטוף בזיעה קרה. אתה אשתך וילדיך. וכך יהיה עד אחרית ימיך. נרדוף אותך עד חורמה, כי ככה אנחנו, יש לנו זכרון ארוך כמעט כאורך הגלות. ככל הידוע לך, טרוריסטים גדולים ממך שהסתובבו בעולם, בעילום שם, נרדפו על ידינו עד שהוכרעו. גורלך יהיה כגורלם. אני מצר על כך, שלא תזכה לראות עוד בחייך את הישובים שהחרבת, מוריקים מחדש ושוקקים חיים. את שבילי האופניים הרחבים וחדרי האוכל הספוגים בעשן מיתמר של בשר ממין משובח. כי ככה אנחנו מקבלים סטירה, מבכים את מתינו, מוסיפים את שמם ליום הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה, וממשיכים הלאה. "כי אין לנו....."וגו', ראה לעיל את דברי גולדה מאיר. אם לא שמעת עד עכשו, אז עם ישראל חי!! ואתה יא יחיא, ייתכן שבכתיבת שורות אלה כבר לא.