חבל שחברי כנסת רבים לא עיינו בשיר, שכתב המשורר נתן אלתרמן ביום 18.11.1949 בטור השביעי במוסף הספרותי של עיתון "דבר", לפני שפסלו את האפשרות שחברי הכנסת מהרשימה הערביות ייטלו חלק בעיצוב פני הממשל.
ב-1949 עלה חבר הכנסת תופיק טובי, נציג מק"י, על דוכן הנואמים בכנסת הראשונה והשמיע ביקורת על הרס שזרעו חיילי צה"ל בבתי תושבים ערבים בעת חיפוש במספר כפרים בגליל. משולחן הממשלה ומספסלי חברי הכנסת של מפא"י הושמעו קריאות ביניים לעברו של תופיק טובי: "תגיד תודה שנותנים לך לשבת ולדבר בכנסת".
מצער, כשהוטחו קריאות הביניים הגזעניות כלפי תופיק טובי, לא הייתה תגובה ממלכתית נאותה של יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק, לנוכח ערעור על זכות חבר כנסת, שנבחר בקולות אזרחי ישראל, לשאת את דברו. מי שנחלץ לגנות את החרפה היה המשורר נתן אלתרמן בטור השביעי,מי שהתפרסם בעיתון "דבר" ביום ששי 18.11.1949, בו גונן על חבר הכנסת תופיק טובי.
חבל שחברי כנסת רבים לא לקחו שיעור מהמשורר נתן אלתרמן, לפני שהחליטו לא לראות בנציגים, שהמיעוט הערבי בישראל בחר ברוב מכריע, ואליהם הצטרפו גם אלפים רבים של יהודים שוחרי דמוקרטיה, ששלחו לכנסת את ממשיכי דרכו של חבר הכנסת הקומוניסט תופיק טובי.
אני מתנדב לסייע להם במתן שיעור ששכחו לקחת. לכן אפרוס לפניהם קטעים מהשיר של נתן אלתרמן שזכה לכותרת "הַנְּזִיפָה בְּתוּפִיק טוּבִי", הקובע בניגוד לחברי מפלגתו המתלהמים, ש"תּופִיק טוּבִי בְּבֵית הַנִּבְחָרִים יוֹשֵׁב הִנּוֹ בִּזְכוּת מְלֵאָה". כשיקראו את השיר יאמצו עובדה ש"עוּדָה אַיְמָן בְּבֵית הַנִּבְחָרִים יוֹשֵׁב הִנּוֹ בִּזְכוּת מְלֵאָה שֶׁל רבבות אֶזְרָחֵי מְדִינַת יִשְׁרָאֵל עֲרָבִים וִיהוּדִים". כפי שכתב אלתרמן "וּבְכֵן: מִי תּוּפִיק טוּבִי? הִנּו חֲבֵר הַכְּנֶסֶת הוּא קוֹמוֹנִיסְט עֲרָבִי, בְּבֵית הַנִּבְחָרִים יוֹשֵׁב הִנּוֹ בִּזְכוּת-מְלֵאָה וְלֹא בְּחֶסֶד..."
חבל שבמערכת הבחירות היו חברי כנסת שהודיעו, שלא תקום קואליציה עם נציגים, שלמעשה יושבים בכנסת "בִּזְכוּת מְלֵאָה וְלֹא בְּחֶסֶד". מצער, שלא אימצו את קריאת המשורר נתן אלתרמן - "לֹא, אֵין הַפַּרְלָמֶנְט צָרִיך בְּיָד מוּנֶפֶת לִזְרוֹק לְתוּפִיק טוּבִי מִדֵּי פַּעַם אֶת הַגֵּט".
עליהם לקרוא ולהפנים את קריאת נתן אלתרמן:
"עֵת לְהַחְלִיט סוֹף-סוֹף: כְּכָל צִירֵי הַבַּיִת
גַּם טוּבִי בּוֹ יוֹשֵׁב בְּתֹקֶף הַמִּשְּׁטָר!" -
גם עודה איימן וחבריו יושבים בבית הנבחרים בתוקף המשטר, כמו שכתב המשורר נתן אלתרמן:
"תּוּפִיק טוּבִי
אֵין הוּא חַב בַּזֶּה כָּל חֹב עַל גֹּדֶל נֶפֶשׁ
יְשִׁיבָתוֹ הִיא חֹק!
הִיא צַו!
הִיא אָלֶף בֵּית!
לֹא! אֵין הַפַּרְלָמֶנְט צָרִיך בְּיָד מוּנֶפֶת
לִזְרוֹק לוֹ מִדִּי פַּעַם גֵּט!"
מצער, שכיום לא קם משורר, מהשורה הראשונה של השירה העברית, שיצא נגד הכפשת עודה איימן וחבריו לרשימות הערביות, כשם שעשה זאת נתן אלתרמן, שבשנת 1949 יצא נגד הכפשת שמו ופועלו של תופיק טובי נציג המפלגה הקומוניסטית הישראלית בכנסת הראשונה.
אודה, שיש לי השגות רבות על דרכו הפוליטית של נתן אלתרמן, אך צר לי, שקולו של המשורר נתן אלתרמן הוא חד-פעמי.