עכשיו הזמן לאחריות לאומית, לדבר פחות לעשות יותר. עכשיו הזמן לאחריות אישית, להניח בצד את הפוליטיקה. עכשיו הזמן לאחריות, לעסוק בחיזוק המכנה המשותף, לבצר את ה-יחד, לשקם את הריסות חיינו, למגר את הפחד שאחז בנו, להביט למורך בעיניים, להתרומם כעוף החול ולנער מעלינו את כל הרפש שדבק בכולנו בשנה האחרונה, עכשיו הזמן לאחריות.
עכשיו הזמן לאחריות, לשמור את כל השאלות הקשות והן רבות מאוד ליום שאחרי, לשמור את התהיות, את הספקות, את ההלם הכללי מהכישלון, המחדל וכל מילה המתארת את זוועת שבת שמחת תורה.
עכשיו הזמן לאחריות, ליבנו שותת הדם עם ליבם הפצוע של משפחות החטופים והנעדרים, עם הדאגה העצומה לשלום אהוביהם, ברם, נדמה כי דווקא כדי להוביל לשובם לביתם ולחיק אוהביהם, ראוי לגלות אחריות, ראוי לאפשר פעילות בעצימות נמוכה מול ממשלת ישראל, ומול אומות העולם להפעיל לחץ בלתי פוסק בכל בירות העולם, בתפילה שהחטופים והנעדרים ישובו במהרה למשפחותיהם במחיר הנמוך ביותר שתשלם מדינת ישראל וישלמו אזרחיה.
עכשיו הזמן להדממת עסקנים, פוליטיקאים, בעלי אג'נדות העסוקים בחשבונות פוליטיים, בהתעסקות במפלג, בבדלנות, בהפחת רוח רעה בבערה שאחזה באזרחי ישראל בשנה האחרונה, אחריות פירושה סכירת פי המבקשים לשוב לימי האש והשנאה. עכשיו הזמן לאחריות, לבוא חשבון עם שונאינו ומבקשי רעתנו בכל מקום, ללא פשרות, ללא מצמוץ, במלוא העוצמה, במלוא העוז, להשיב את רוח הגבורה המנשבת במלא עוצמתה בעם ובחייליו.
אנו בפתחו של השבוע הרביעי במערכה שנכנסנו אליה מוכי הלם ותדהמה, מוכי יגון וצער, מוכי הפתעה וחרדה מהבאות, שבוע רביעי ומערכה שהחזירה בענק את האחריות והערבות ההדדית בקרב רובו המוחלט של העם היהודי בישראל ומחוצה לה, מציאות שהוכיחה כי בעת מבחן לא נפגע הד.נ.א. היהודי.
עד לכתיבת שורות אלה אטמתי אוזניי במודע משמוע פוליטיקאים בעבר ובהווה, מנעתי עצמי מצפייה בגנרלים בעבר ובהווה, המדבררים עצמם לדעת, התנזרתי מהחדשות הבלתי פוסקות, הפעלתי מסננים מול חלק מהפרשנים שלא הבינו עדיין כי אנו שרויים במציאות אחרת. סירבתי לראות את סרטוני הזוועה, להטות אוזן לתיאורים הגרפיים הנוראים, באחריות, ניסיתי בכל כוחי לשמור על נפש אוהביי, נפשי, מפני שריטות הנפש אל מול גודל הזוועה.
זה הזמן לאחריות של כולם, האזרחים, ההנהגה המדינית, ההנהגה הצבאית, התקשורת, הפוליטיקאים. עכשיו הזמן לאחריות להחזיר את השוליים הסהרוריים מכל צד למקומם הטבעי, לירכתיים, מאחרי הגדר של הציבוריות הישראלית. עכשיו הזמן לאחריות, להמשיך להבעיר את הרוח הישראלית, לשמר את כל העם צבא, כל העם חזית, כל העם עורף, כל העם בעד מלחמת הכרעה מול מבקשי רעתנו וחולמי השמדתנו, להחזיק בב-יחד החשוב כל כך, לשמור על צלמנו וערכינו.
עכשיו הזמן לאחריות, לחבק את העקורים מביתם, להתחיל לבנות מחדש את היישובים השרופים, לטפח את סיפורי הגבורה האישיים, לעטוף את האחים השבורים שחייהם תלויים להם מנגד וחלקם כחרס הנשבר. עכשיו הזמן לאחריות, להשקיע בריפוי ובשיקום של הדרום ושיקום הריסות החברה הישראלית אשר נכנסה למערכה במצב של נחיתות ונמצאת היום במציאות של חיבוק אחים ואחיות.
עכשיו הזמן לאחריות, להקמת צוותי חשיבה שאינם מדברים בקול אחד, לחשב מסלול מחדש ביחסי יהודים-ערבים ביהודה ושומרון, בגבול הצפוני, מול מצרים המתעצמת באישורנו ומול ירדן הרומסת את כבודנו הלאומי, מתחרה רק בשליט הטורקי.
עכשיו הזמן לאחריות, לחזק את השותפות היהודית-ערבית עם המבקשים חיבורים, הגאים בהיותם אזרחי מדינת ישראל, מכבדים את סמליה וערכיה, את דגלה, אזרחים הנהנים משיווין זכויות מלא, מחובות וזכויות,.ראוי ונכון לברר בירור יסודי ומעמיק מי לנו ומי לצרנו, לנהוג בהם באופן הראוי.
עכשיו הזמן לאחריות, ובעיקר עכשיו הזמן למעט ענווה וצניעות, למעט הרכנת ראש של מי שהיו בטוחים שהם ורק הם חתומים על החוכמה, על הצדק, על האמת, עכשיו הזמן ל-וידום אהרון. עכשיו הזמן לאחריות, כי אין זמן אחר, העם בישראל מוכן ומזומן להכרעה, בכל החזיתות, עכשיו הזמן לאחריות כי חייבים לתת לצה"ל לנצח.