יש ביביסט אחד, שלא אלבין פניו ברבים ולא אנקוב בשמו. הוא מגיב בביקורת כמעט על כל הפוסטים שלי. לעולם איני מוחק למרות שמכעיס אותי מאוד. היום הוא כתב כי אני מתייסר לראות את צה"ל מנצח. תגובה כזאת.
במשפחתי יש ארבעה בשירות צה"ל, שהם בבת עיני. שתי כומתות אדומות. שתי כומתות כחולות. אחד קצין מצטיין ביחידה נבחרת בחטיבת הקומנדו היורה במחבלים מן היום הראשון ועד לרגע זה הן בחזית הדרום, הן בחזית הצפון.
אחד צעיר מאוד, גם קצין מצטיין, רואה ביום ובלילה את עזה מלמעלה. ועוד שני מבוגרים עם רקע לוחמני מובהק.
זה הביביזם, חצוף לכתוב כי אני מתייסר לראות את צה"ל מנצח. מרעילי בארות שכמותם, שורפי יערות.