מאז ה- 7 באוקטובר הפוליציסט הבכיר בעל פרס פוליצר של הניו-יורק טיימס טום פרידמן מקדיש מדי שבוע, ולעתים פחות, פרשנות בלעדית על המלחמת בעזה והמצב המדיני והפוליטי שמלווה אותה. הזכרתי אותו בפוסט או שניים שהוא משמש לעתים קרובות כשופרו של הנשיא ג'ו ביידן, בייחוד כאשר הממשלה הישראלית לא מדייקת, בלשון המעטה, בהתבטאויות של הנשיא והמשמעות שלהן. כותרת המאמר הפעם שפורסם אתמול, ביום ד' השבוע ב"ניו-יורק טיימס", היא "מעולם לא ביקרתי בישראל כזאת". זאת כותב פרשן שבמשך כמה שנים שימש ראש השלוחה של העיתון בישראל וביקר בארץ עשרות פעמים והוא אינו מסתיר את עובדת היותו ידיד שרוף של ישראל, בעיתון, שלא מצטיין באהדתו היתרה לישראל. כותרת המשנה לקוחה מסיכום המאמר הארוך מאוד.
אני מביא את עיקר דבריו משני טעמים. רוב הציבור בישראל לא קורא את הניו-יורק טיימס והשקפתו של טום פרידמן לא רק משקפת את ידידיי ישראל בארה"ב אלא בעצם גם באירופה, שהיא במידה רבה גם ביקורתית יותר לא כלפי ישראל אלא כלפי הממשלה ששלטת בה והמדיניות שלה. הוא מתאר את המפגש עם הפליטים הישראלים שנאלצו לנטוש את בתיהם בדרום ובצפון ומפגש עם אישים מדיניים וביטחוניים ישראלים, תוך שהוא שומע שוב ממקור ראשון על מעשיי הזוועה מסמרי השיער של החמאס. הוא מציין שהמוטיב המרכזי בדבריהם הוא איבוד האימון, בדבר שהיה מעל ומעבר לחילוקי דעות פוליטיים בחברה - צה"ל. יתרה מזאת התחושה הזאת של סכנה לקיום המדינה היהודית לא רק רווחת בחברה אלא היא אישית של כל אחת ואחד. לאחר שהוא מביא בהרחבה את כל הדיווחים, הדעות והשקפות של הישראלים על מה שקרה ומה שהווה הוא מסכם זאת ככה:
"הסכסוך עכשיו חזר לשורשיו התנכיים הקדמונים. 'עין תחת עין ושן תחת שןק . זאת הסיבה שאני כה מודאג לגבי המנהיגות הישראלית כרגע". הוא מביא כמה ציטוטים של ראש הממשלה, מסרים שלו לגבי האחריות לאסון מצד בכירי מערכת הביטחון, והכחשתם, אך נזקם רב בפנים ובחוץ. הוא מביא אי-אלה הצהרות של נתניהו לגבי עתיד עזה שמשקפות את המשיחיסטים בממשלתו, אך לא מביאים אופק של שלום לעם בישראל ומוסיף: "אני לא מתכוון להמתיק את דבריי, שכן זאת שעה אפלה לישראל וכפי שאמרתי ישראל ניצבת בפני סכנה ממשית... לכן ככול שישראל תחליף את ראש הממשלה וממשלתו הקיצונית ימנית מוקדם יותר, בקואליציה שמאל מרכז וימין מרכז, ככה גדלים הסיכויים שהעם בישראל יהיה מאוחד במהלך מלחמה קטלנית ומה שיבוא אחריה. החברה היא כה הרבה טובה מאשר מנהיגה, אשר לצערנו באה המלחמה וחשפה מציאות זאת".
עד כה תמצית מתומצתת של הכתוב במאמר הנוקב והארוך של משקיף פרו ישראלי מובהק. המסקנה שלו היא תחושה של רבים כאן, משמאל, ממרכז ומהימין. אם יש חילוקי דעות אז לגבי מועד החלפת הממשלה. הקבינט המדיני ביטחוני ללא ספק עושה הכל כדי לנתב את המערכה כפי שצריך ומנסה בחריקת שינויים לשקף דמות של אחדות. אבל כפי שציינתי בפוסט אחר, ככל שהמלחמה תתארך ככה יתרחבו הבקיעים ולא יהיה מנוס מפירוק החבילה והקמת ממשלה אחרת תוך כדי המלחמה בתקווה שזה לא יזלוג אל הפיקוד של צה"ל והלוחמים. לכן מוטב שעה אחת קודם.