האלוף (מיל.) גיורא איילנד הוא ממנתחי המצב הצבאי והמדיני הבולטים אשר צמחו במערכת הביטחון. כמה דקות לפני ש"שלושה העורבים" במדים השחורים - בנימין נתניהו, יואב גלנט ובני גנץ - כבשו את כל מסכי הטלוויזיה במדינה האזנתי ברוב קשב לראיונו של איילנד ברשת-ב' בקול ישראל (מי ראיין אותו? אוסיף כאן את שמו.)
בתמצית אמר איילנד: צה"ל נלחם היטב ברצועת עזה. אך הממשלה טועה בהנחותה את הצבא לאמץ את המתווה האמריקני המפריד כליל בין רוצחי חמאס לבין האוכלוסייה הפלשתינית. גם לאוכלוסייה זו, שאינה טלית שכולה תכלת, יש חלק באחריות לקיום המשטר הרצחני ברצועה. ממש - הוסיף איילנד - כפי שאזרחי גרמניה אינם נקיים לגמרי מאחיזתו של הנאציזם בשלטון בארצם משך 12 שנים.
מעצמות המערב נלחמו גם באוכלוסייה האזרחית הגרמנית ופגעו בה ברצון וללא היסוס (זה אזכור ל"הפצצת השטיח" שביצעו חילות האוויר המערביים בעיר דרזדן לקראת סיום מלחמת העולם השנייה).
איילנד לא קרא להפציץ אוכלוסיות שלמות, אבל אמר כי הקונספציה הנכונה אינה שיש חמאס לחוד ואוכלוסייה לחוד. לדבריו המלחמה אינה של מדינת ישראל נגד החמאס. הנוסח הנכון לדעתו הוא מלחמה של "מדינת ישראל נגד מדינת עזה". לפי תפישתו חמאס הוכה קשה אך מערכותיו משיבות מלחמה שערה, וזה מעלה את מפלס ההרוגים הישראלים כפי שאירע בסוף השבוע.
מסקנתו? אסור להתיר הכנסת דלק לרצועה גם אם קיימת סכנה של פרוץ מגיפות בקרב הפלשתינים. מפני שמחסור בדלק יביא את האוכלוסייה למרוד בשלטון החמאס.
דקות לאחר מכן הסביר נתניהו כי חזר בו מהתחייבותו הראשונית למנוע הכנסת דלק לרצועה כדי להיענות לתביעת ארצות הברית לבלום התפשטות מגיפות בקרב האוכלוסייה בעזה. בלי היענות זו - הסכימו עימו גלנט וגנץ - לא תעניק אמריקה לגיטימציה להמשך המערכה.
אין ספק, נתניהו שוב לא כיבד את התחייבותו. אך ייתכן כי הפעם הייתה לכך הצדקה. עד כמה דלק המגיע לרצועה מחזק את נכונות חמאס וכושרו להמשיך ולהילחם בצה"ל? רק היסטוריונים יידעו.
ומה לעתיד? האם יש תיאום בין קביעתו-תביעתו של ביידן למסור את ניהול עזה לרשות הפלשתינית במתכונת חדשה לבין נחישותו של ביבי שהרשות הנוכחית לא תזכה לכך מידיו? ואם היא תשתנה? ומה השינוי שתובעת ישראל? הכל לוט עדיין בערפל.
חבל, נחוצה הודעה ישראלית שתחסוך מנתניהו את המבוכה בסיבוב הבא. התשובה הנכונה היא - כן, הרשות הפלשתינית היא המועמד הרע-במיעוטו לקבל לידיה את האחריות לרצועה. הנוסחה המעורפלת של נתניהו נושאת בחובה עוד כישלון צפוי.
החיפזון מן השטן
אם, כאמור, ביבי מצדיק את נכונותו הנסוגה להתיר הכנסת דלק לעזה בכך שהדבר מאפשר לישראל להאריך את זמן הלחימה - כי אז נא ללחום באיטיות. היכן שיש ספק - אין ספק. נא להאט את הלחימה. יש זמן. אין היגיון לשלם (בדלק) למען אורכת זמן, וגם ללחום כאילו אין אורכת זמן.
היכינו בחמאס. הרגנו מחבלים לרוב. הכל טוב ויפה ונכון. אך הזהירות יפה גם לנו. כי "החיפזון מן השטן". ספרנו את מתינו בשבת השחורה הזאת. איננו רוצים לחזור על כך.
אבני שוליים
- ביבי הכחיש שהוא מופיע רק מול חיילים בשרות סדיר. אך אני יודע בוודאות כי חיילי מילואים חזרו ממשימה ונאלצו להמתין ארבע וחצי שעות מחוץ לבסיס בזיקים כדי לא לפגוש בנתניהו.
- יואב גלנט ובני גנץ חובבנים. מסכימים שבמסיבת העיתונאים שלהם ביבי יתפוס את דוכן הנואמים והם יישבו במקומותיהם כמו תלמידים נזופים. פראיירים, אין להם יועצי תקשורת?
- מדוע צריך להישפך דם דרוזי יקר כדי שנתניהו יתקן את חוק האפליה הלאומי נגד המיעוט בישראל? בכמה דם יכולים הצ'רקסים לזכות בשוויון? והבדואים? והערבים המוסלמים והנוצרים? חוק הלאום הוא חרפת הקואליציה ובראשה הליכוד ובצמרתו אבי דיכטר. בוז ממושך.