לא בבת אחת הגיעו רוב הישראלים, וכנראה גם כמחצית מתומכי הימין, למסקנה כי בנימין נתניהו חייב להתפטר עכשיו. הדגש הוא על המילה עכשיו, כעת, עתה. גם גיא פלג מערוץ-12, שטבע את המשפט הראוי שביבי "מסוכן למדינה" הגיע לכך אחרי תקופה ארוכה של כיסוי ומעקב (אגב, יש להבהיר לנתניהו כי הציבור לא יניח לו לגרור את כהונתו על-ידי המתנה לוועדת חקירה ממלכתית).
התחלתי לבקרו ב-2013 וחלף זמן עד להכרה שיש להדיחו. מי שהיה ראשון להבין באורח מהותי כי ביבי מעוניין בשלטונו יותר מאשר במדינתו, בכסאו יותר מאשר באומה, היה משה (בוגי) יעלון. חלף זמן עד שהדבר היה לנחלת הרוב, בדרך לנחלת הכלל.
התאווה הזאת מביאה את ביבי להיכנע לטירוף המשיחי של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר. למי הוא דומה בחולשתו ובבזיון המציף אותו משנחשפת התנהלות כמה מבני פמלייתו ומשפחתו? לאלכסנדר קרנסקי אשר בחולשתו איבד את השלטון לדיקטטורה האדומה העקובה מדם ב-1917? לנאוויל צ'מברליין שנכשל עד שגורש ווינסטון ספנסר צ'רצ'יל נקרא להושיע את אנגליה והעולם? לפול ריינו שנאלץ להעביר את השלטון למשתפי הפעולה עם הנאצים הגנרל הנרי פיליפ פטן וראש הממשלה פייר לאוואל? (ואיני מזכיר את פרנץ פון-פאפן והגנרל פאול פון הינדנבורג שקדמו לאדולף היטלר כי לעולם איני עורך השוואה של ישראל עם הנאצים.].
הם מחרחרי מלחמה. הם מתכוונים שצה"ל יישאר לשלוט ברצועת עזה. ניכר בהם שגם מציתים אש ביחסים עם הפלשתינים ביהודה ובשומרון ועם ערביי ישראל. בחוסר אחריותו משאיר אותם נתניהו בממשלתו ואף נכנע להם ברוב ההתנגשויות ביניהם. אין בכוחו לכפות עליהם את מרותו, והם חותרים לעימות ולאפרטהייד ולגירוש מן הארץ, וגם אם אינם מתכוונים לאפרטהייד - זו תהיה תוצאת מדיניותם, ישמור אלוהים.
כניעת ביבי למשיחיסטים בתקציבים לחרדים ובהשתמטות מצה"ל, ובעצימת עיניים מן ההתנכלות של חלק מנוער הגבעות לפלשתינים בחווארה מבשרת רעות. אך יש סיכוי שנתניהו לא יהיה צ'מברליין או קרנסקי. כי על-מנת להישאר בשלטון היקר כל כך לליבו הוא נזקק גם לג'ו ביידן. אין לו אופציה להיכנע במלואו לשר האוצר ולשר לביטחון לאומי. גם את בלימת התדרדרותו של ביבי לזרועות סמוטריץ' תהיה הכתיבה ההיסטורית הישראלית חייבת לביידן.
רק שאי אפשר לנהל כך מדינה. והיא אכן אינה מנוהלת. התביעה ברורה. לא רק "ביבי - החוצה!" אלא "ביבי - החוצה, עכשיו!". ישראל נחטפה על-ידי משפחה אחת. בתחום זה כל ישראלי/ת חטוף/פה. אין מי שיציל את האומה ממלתעותיו של נתניהו מלבדנו, בבחינת "אם אין אני לי - מי לי"?
האנטישמיות, לחימה והגירה
קיבלתי סרטון מצמרר. הסטודנטית טליה דרור, יהודייה אמריקנית אשר היגרה עם הוריה מאירן לארצות הברית ולומדת ב"קורנל" היוקרתית, התייצבה בפני הוועדה הפדרלית C-Span להעיד על תופעת האנטישמיות באקדמיה האמריקנית. סרטון זה מופץ בסיטונות, ולצערי איני יודע כיצד להעלותו כאן.
התיאור מקפיא דם. היא ציפתה לאמריקה המגינה על חרות הפרט ועל חופש הדיבור, אך מצאה כי הגל האקדמאי והמנהלה והסטודנטים ב"קורנל" רואים בה "חזירה יהודית", מאיימים לשסף את גופם של כל האוכלים במסעדה הכשרה וקוראים לחסל את ישראל לטובת מדינה ערבית מהים התיכון עד נהר הירדן. זעזוע. קשה לצפות.
האנטישמיות אינה חדשה. היא בת יותר מ-2000 שנים. מלווה את ההיסטוריה היהודית בכל דור ודור. "הסופות בנגב" הולידו את העלייה הראשונה לארץ-ישראל, פוגרום קישינב דרבן את העלייה השנייה, האפליה בפולין את הרביעית וחוקי הגזע הנאציים את החמישית עד שקמה המדינה.
גרמניה סברה כי היא אחרת, ויהודיה התבדו בעלות הנאצים לשלטון, וגם אז לא מיד הבינו. בארצות הברית החזיקו בדעה זו, ועתה מתברר כי גם יהודיה מתבדים. התבקשתי לקצר, ולא אנמק. אך אעיר שתי פינות חשוכות:
- ארצות הברית מכירה יותר מכל מדינה אחרת בזכותו של הפרט להגנה עצמית, וזו בעצם מהות הוויכוח הגדול המתנהל בה אם להתיר מכירת נשק בקלות יחסית. אין דמוקרטיה בה קל להשיג נשק כחוק יותר ממנה.
לפיכך איני מבין מדוע יהודי ארצות הברית מתנהגים קצת כפי שחיים נחמן ביאליק לעג לגברים שלא הגנו על נשותיהם וילדיהם בפוגרום קישינב ("בעיר ההריגה"). ריבונו של עולם, אל תורידו את הכיפה ואל תסתלקו מהמסעדה הכשרה ואל תלכו בשולי השביל באוניברסיטה אלא קנו אקדח והגנו על עצמכם כחוק, רק כחוק, בשם הזכות להגנה עצמית.
בעיקר שיש ביניכם (להוותנו) ישראלים כה רבים אשר נעקרו מן המולדת ובחרו בגולה, ויש בעברם שרות בצה"ל, ואפילו הג'ובניקים אומנו ללחוץ על הדק האקדח. אחים יהודים, אל תברחו. הגנו על עצמכם כחוק עד לבוא המשטרה.
- אין מה לעשות, גם ארצות הברית נכללת בהגדרה של התנאים מימי בית שני ש"הגולה כמדורת אש". אפילו ארסמוס מרוטרדם - מאבות הכנסייה הקתולית במאות ה-15 וה-16, שהחוקר שמעון מרקיש תיארו כסובלן כלפי האחר - מתגלה בספרו החדש של החוקר ד"ר נתן רון כסובלן כלפי רבים, אבל היהודים לא נכללו ביניהם.
אי אפשר לעצום עין. גם טליה דרור לא תוכל. ברוח תוכנית באזל של ד"ר תיאודור הרצל "המקלט הבטוח" ליהודים ב"משפט העמים" מצוי בעצמאות הנבנית בארץ-ישראל בקשיים ובייסורים אבל בהתמדה. הציונות, מתברר בימים אלה דווקא אל מול האנטישמיות באקדמיה האמריקנית ובמדינות המערב, היא כמו יין. משתבחת עם הזמן.
פזמון חוזר: לאט, לאט
ארצות הברית, ועימה גרמניה ובריטניה ומדינות המערב הדמוקרטי, יעניקו לישראל אורכת זמן לטחון את הזרוע המדינית והשלטונית והצבאית של החמאס אם רק ביבי ייאות סוף-סוף להודיע כי אין לישראל התנגדות להעברת ניהול רצועת עזה לרשות הפלשתינית (הוא מסרב למרות שהצעה זו טובה לישראל יותר מאשר אפילו לרשות הפלשתינית עצמה. בכך ג'ו ביידן דואג לישראל יותר מנתניהו העומד בראשה.).
במצב זה ששום דבר אינו בוער איני נלאה מלקרוא למפקדי צה"ל להתקדם בפעילות הצבאית לאיטה; ולא להיכנס אלא ברגע של מצוקת אין-ברירה לטיהור תת-קרקעי. הניחו לרוצחים להיחנק בלי דלק והם יצאו עם ידיים מורמות. הלילה נוכחתי שדובר צה"ל דניאל הגרי מבין זאת. לפתע הבליע בהסברו בלי שנשאל כי אין שולחים את "הירוקים" לטהר מנהרה עמומה ואפלה וחורשת רע בלי הפצצה של "הכחולים" מן האוויר. הוא פשוט הקדים תשובה לשאלה, ומבחינתו נהג במקצועיות.
אך אותי מעניין העניין לגופו: לא דלק. לא מים. לא פת לחם למנהרות ולא ניסיון של צה"ל לטהר קני מרצחים אם ניתן בהמתנה להביא ממילא לקריסתם.
הלילה הגיעה לרעייתי הפרופסור לפסיכולוגיה דנה מרגלית קבוצת הורים ללוחמים נועזים ביחידה מובחרת. הם שוחחו על רוח ההורים בימים אלה. "מלח הארץ", כינתה אותם בלכתם לאחר היוועצות פוריה. הבנים האלה הסתערו, ואם יהיה צורך יוסיפו להסתער, במלוא כוחם על ריכוזי האויב. אבל כאשר החמאס מתבצר כבר במעמקי האדמה, והרעב והצמא וקשיי הנשימה (זה עקב המחסור בדלק) מאיימים עליו - לא כדאי לסכן אפילו ישראלי אחד בהסתערות. עוד זמן, והם ייכנעו.