אירועי ה-7 באוקטובר הנם האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. חמאס אשר הגדיר במפורש את מטרתו להשמיד את מדינת ישראל לא הורתע ויצא למתקפת פתע כוללת. חמאס איננו האויב היחידי המצהיר על כוונה זו. חיזבאללה מודל 2023 חזק לאין שיעור מחיזבאללה של שנת 2006 וודאי מחמאס. הערכות מודיעיניות קובעות כי לרשות חיזבאללה עשרות אלפי לוחמים, המצוידים באמצעי לחימה מתקדמים ובכ-150 אלף רקטות, טילים וכטב"מים. חיזבאללה התעצם תוך הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון 1701 משנת 2006 אשר קבעה כי חובה לפרז את לבנון דרומית לנהר הליטני, ויש לקדם את פירוק החימוש של כלל הכוחות הלוחמים הלא מדינתיים בלבנון.
למרות הטענות כי הקונספציה הביטחונית של ישראל בשנים האחרונות קרסה, בפועל אנו מיישמים אותה כעת מול חיזבאללה. מאז אוקטובר, מתנהלת מלחמת התשה בגבול הצפון. עשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם בצפון והפכו ערים ומושבים ליישובי רפאים. מדי יום יש ירי לתוך ישראל. משחק המשוואה הולך ומסלים, כאשר חיזבאללה לומד טוב יותר את יכולות ותגובות צה"ל לאורך הגבול ואת מערך ההגנה האווירית שלנו. יש להפנים כי המתקפה של חיזבאללה על מוצב בירנית עם טיל "בורקן" הנה עוד שלב בתהליכי הלמידה וההערכה בנוגע ליכולות של ישראל.
חסידי אסטרטגיית ההגנה מול חיזבאללה מציגים שלושה יתרונות עיקריים לאסטרטגיה זו. היתרון הראשון הוא שניהול מערכת הגנה מול חיזבאללה מאפשר "אורך נשימה מדיני" למבצעים ברצועת עזה. בפועל, פעולה צבאית מול חיזבאללה לא תעלה או תוריד מבחינה בינלאומית. מבחינת החוק הבינלאומי המתקפות של חיזבאללה על ישראל מספיקות כעילה למלחמה. בקרב רבות מן המדינות אשר תומכות בישראל, חיזבאללה מוגדר כארגון טרור. נוסף על כך, יהיה זה נאיבי לצפות לנאומי תמיכה באו"ם, לכתבות אוהדות בתקשורת הבינלאומית או להפגנות תמיכה בציבור באירופה וצפון אמריקה.
היתרון השני הנטען הוא שאסטרטגיית ההגנה בצפון מזכה אותנו בנקודות לטובה מצד ארצות הברית, אשר הבטיחה להצטרף למערכה היה וחיזבאללה יתקוף את ישראל. בפועל, חיזבאללה תוקף את ישראל וארצות הברית לא מגיבה. יתר על כן, כלל לא בטוח שארצות הברית תפעל במלוא כוחה ועוצמתה כאשר אלפי חיילים שלה פרוסים בדלילות בבסיסים בסוריה ובעירק. למעלה מ-60 אמריקנים נפצעו בשבועות האחרונים מפעילות של כוחות פרו-אירניים והתגובה של ארצות הברית היא מספר הפצצות ספורדיות.
היתרון השלישי לכאורה הוא ריכוז מאמץ הלחימה שלנו בזירה אחת, מול חמאס. בפועל, מרותקים כוחות גדולים של צה"ל לגבול הצפון. כמו-כן, צה"ל מוותר מראש על יתרון היוזמה הטקטית ומתכונן לקרבות הגנה על אדמת ישראל, במקום לנהל מלחמה בתוך לבנון. אם היה צורך להוכיח, אירועי ה-7 באוקטובר הוכיחו כי ברגע שקו החזית נפרץ לוקח זמן רב "לנקות" את העורף מיחידות האויב.
מחיר הוויתור על היוזמה האסטרטגית מול חיזבאללה, ממשיך לערער את אמון הציבור ביכולת הממשלה ליצור תנאי ביטחון אשר יאפשרו אי-פעם שיבה לצפון. הצהרות חוזרות כי חיזבאללה מורתע איבדו את אחיזתן בתודעת הציבור הישראלי וודאי שבמזרח התיכון. חיזבאללה, וארגוני טרור פרו-אירניים אחרים, יכולים לבחור את העיתוי הנוח ביותר עבורם להוצאה לפועל של מתקפה כוללת. מתקפה זו תגמד בהיקפה את מתקפת החמאס, היא יכולה להציף את יכולת ההגנה האווירית ולגרום נזקים רבים לשדות תעופה, לאזורים אסטרטגיים שונים בארץ, למרכזי פיקוד ובקרה, ושטחי כינוס והיערכות של הצבא.
על ממשלת ישראל להפעיל לחץ כבד על ארצות הברית בדרישה להצטרף למתקפת מנע כוללת נגד חיזבאללה, אשר תאפשר ליטול את היוזמה חזרה לידינו, ולגרום לנזק רב ככל האפשר ליכולות הארגון. דווקא כעת, כאשר האויב מניח כי ישראל לא תפעל נגדו עד לסיום המערכה בדרום, יש לנקוט בגישה המפורסמת מן הסרט הטוב הרע והמכוער "כשאתה צריך לירות, תירה! אל תדבר".