החטופים, ילדים והורים, עברו טראומה מסוג אגרסיבי ביותר שכן מה שהם חוו זה אירוע שלא מן המניין, אירוע שמשנה סדרי חיים, שאי אפשר היה להעלות את קיומו על הדעת ושסביר להניח שפגע בביטחון הקיומי שלהם וייצר אצלם חרדה קיומית.
המשמעות היא שסדרי עולם שכולנו וגם הם כמובן רגילים לראות אותם כמובנים מאליהם, כמו ביטחון בסיסי בבית, הידיעה שיש מישהו ששומר עלינו וכולי, פתאום ביום בהיר מתגלים כלא יציבים והנפש שלנו שרגילה " להישען" על סדרי עולם מוכרים נכנסת למצב סטרס וחרדה קיומיים קיצוניים. מה עוד שהמצב הזה התארך ונמשך תקופה ארוכה של מעל 6 שבועות אז הוא כבר התבסס כמציאות חדשה ונוראית שיש לחיות אותה.
המצב הזה הוא מצב קיצוני ודורש הסתכלות וטיפול רב תחומי. ישנם שלושה סוגי טיפול שיש להערכתנו לאפשר לילדים ולאימהות שיחזרו מהשבי בכדי לאושש אותם בהקדם ככל שניתן:
נדרש כמובן להצמיד למשפחות הללו, ילדים ואימהות, עו"סים ו /או פסיכולוגים קליניים גם לטיפולים משפחתיים וגם לטיפולים פרטניים אולם זה לא יספיק במצב כזה רק לדבר על מה שקרה ומה שמפחיד. יש גם לטפל בתחושות שקיימות פיזית בגוף.
עוצמת הפחד ומשכו הארוך של האירוע, סביר שגרמו לכך שהפחד, החרדה והכאב היו עמוקים מאוד ו"נדחסו" בתוך כל תא ותא בגוף. את התחושות הללו מומלץ מאוד לפרוק באמצעות טיפולים סומאטיים (כגון טיפולי SE) שיעזרו לפרוק את המתח והחרדה מתאי הגוף ולאפשר לאנרגיה פחות דחוסה ויותר מאפשרת לחזור ולהכנס לגוף.
בנוסף יהיה צורך בטיפול ולימוד טכניקות שיבנו מחדש את החוסן הבסיסי שלהם שנהרס ונפגע בשל האירוע שפגע בביטחון הקיומי שלהם, כמו למשל Heartmath, שפותחה לפני 30 שנה כטיפול בטראומה ומשמשת את הצבא האמריקני ובין השאר, מאפשרות באמצעות נשימות ודמיון מודרך לבנות מחדש את החוסן הבסיסי שנפגע, לשקם אותו ולווסת מחדש את מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית כדי שיחזרו לתפקד כפי שהגוף צריך במצב רגיל ולא במצב סכנת חיים.
השילוב של טיפול סומטי, בניית חוסן בסיסי באמצעות הטכניקות של Heartmath ושיחות עם אנשי המקצוע הפסיכולוגים והעו"סים הוא זה שיאפשר להערכתנו לעזור לשבויים החוזרים לחזור אט אט לחיים.